שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

דיוקן עצמי
לפני 8 שנים. 22 בפברואר 2016 בשעה 18:49

לעמוד במסיבה ולהתבונן, להיצטמרר ולהימשך בו זמנית.

אקדח סיכות. אחת אחת ננעצות בגוף שלה.

בכל יריה של האקדח היא מנסה לצעוק אבל מסקינטייפ מונע בעדה.

יריה ועוד יריה, כשהיא נאנחת ומתקפלת, אני מחסירה נשימה.

כשהוא מחבק אותה חזק ואז שולף אותן, אני דומעת.

לעמוד במסיבה ולהתבונן, להיצטמרר ולהימשך בו זמנית.

מחטים ננעצות לאורך הגב.

"ONE  TWO  THREE" - נעיצה.

"ONE  TWO  THREE" - נעיצה.

בכל נעיצה אני עוצרת נשימה,

כשהמחט יוצאת מהצד השני, כשהאנחה שלה קורעת את האוויר,

מצליחה להמשיך לנשום.

חוט אדום עובר בין המחטים - מחוך מושלם, ללא טיפת דם.

נורא יפה - אוקסימורון כל כך נכון.

לעמוד במסיבה ולהתבונן, להיצטמרר ולהימשך בו זמנית.

סכין מנתחים חורצת קווים קטנים, יוצרת יצירת אמנות.

עץ, גזע, ענפים, על ישבן לבן.

בדיוק מושלם הסכין עוברת, חריצים קטנים יוצרים תמונה מדממת.

בכל חריצה אני מתקרבת יותר,

זה יפה,

כל כך יפה.

כשהתמונה מושלמת והרצפה מדממת, 

מתחילות החבטות ואני נשברת.

לעמוד במסיבה ולהתבונן, להיצטמרר ולהימשך בו זמנית.

גויאבה חמוצה​(אחרת) - מחרמן כל כך. אקדח סיכות זה לגמרי משהו שאני רוצה לנסות פעם.
לפני 8 שנים
קושית​(שולטת) - בהצלחה. תקראי לי? אני אשמח לצפות שוב.
לפני 8 שנים
פיי{אל האהבה} - אהבתי!
לפני 8 שנים
קושית​(שולטת) - תודה
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י