הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

אתה מוציא אותי לקרב,

פנים אל פנים.

עם השדים והרוחות שלי.

מולם אני חזקה, אתה המגן שלי.

מולךָ אני עירום ועריה.

כל הבטן הרכה והלב המדמם פרושים.

ואתה נוגע בהם,

מרעיד אותם,

ומבטיח להם שיהיה בסדר.

מולם אני נלחמת, אתה קו ההגנה שלי.

מולךָ אני לבד, מתנגחת בי.

ואתה תופס חזק,

שלא אפול,

שלא אכנע להם.

שלא אשבר לעצמי.

קרב פָּנִים אל פְּנִים.