לפני 7 שנים. 4 באוגוסט 2016 בשעה 19:49
יושבים, מדברים ושותים.
אתה משתכר, במידה הנכונה,
כזו שהופכת אותךָ קליל יותר.
יותר מקבל.
אתה עוצם עיניים, מתמסר.
הגוף שלךָ מגיב לכל מגע אצבע ולכל נשיכה בשלווה ומתח לבאות.
איך הגוף שלךָ נע לקצב ציפורניי.
איך העיניים העצומות מביטות פנימה.
אתה פוקח עיניים ומביט אלי וזה בוער בי.
אתה נותן את כולךָ ואני כולי איתךָ.
וזו סערה.
אתה מתענג בשיכרותךָ.
אני בשיא הפוקוס, פולשת אליךָ.
אני בשיא סחרור לוקחת אותךָ.
בסיגריה שאחרי אתה אומר "היה לי טוב. הכאבת לי".
אני עוטפת אותךָ ושואלת "למה לא אמרת?"
אתה משפיל מבט, מחייך ומרים עיניי תם.
"אני אוהב לכאוב בשבילך".
מחייכת.
ואנחנו שותקים.