לפני 7 שנים. 6 באוגוסט 2016 בשעה 13:42
מכונית באמצע חניון קק"ל.
כל כך הרבה זמן לא הייתי ככה.
קריר, ערפל ולחות.
אנחנו ברכב, החלונות מתכסים אדים, הכסאות שכובים.
אני חוזרת לשנות ה- 20 שלי, אתה עדיין בהן.
אנחנו חיות, בכלוב פח, משחקות.
אתה גור, מגשש את החוקים.
אתה גור, רוצה עוד ועוד ללמוד, להעניק, לקבל.
אתה גור, שואל מה מותר ומה אסור.
אתה גור, אני חיה.
אתה לומד, אני מלמדת.
אתה מקבל, אני נותנת.
אתה כואב אותי, אני מנחמת.
אתה נותן בעיניים עצומות, אני לוקחת בזהירות.
מעריכה כל התמסרות,
כל נשיכה,
כל אנחה,
כל ריגוש חדש שלךָ.
הגור לומד מהחיה את הטבע השני שלנו.
את מי שאנחנו באמת, עמוק עמוק בפנים.
את מה שמותר להוציא כש"הטבע" הראשון, אין בו צורך.
