לפני 7 שנים. 16 במרץ 2017 בשעה 14:38
בסוג של שלוות נפש אני מקבלת על עצמי את מאורעות היום.
אין סערה.
הים רגוע.
אני שקטה.
מן שקט מוזר.
עוד כואב לי.
אבל זה יעבור.
ישאר הכאב העמום שמלווה אותי כבר שנים.
שלוות נפש של עיכול או השלמה?
שלווה של הכרה בעובדות.
שלווה של "חזרה לשגרה".
הדחקה של הפעם הבאה שקרובה מתמיד.
שלווה.
עד לפעם הבאה.
