לפני 9 שנים. יום שבת, 18 במרץ 2017 בשעה 19:11
אני עומדת.
הכסוּת היחידה שלי היא השיער.
מכסה טפח.
מגלה טפחיים.
אתה מביט בי.
מעבר.
דרך העיניים, העור, השריר, העצבים.
עמוק פנימה.
והמבט שלךָ מלטף.
והחיבוק שלךָ,
הוא נוגע בבשר החי.
הוא מרגיש את כל הצלקות.
הוא מנגן על כל הכאבים.
והוא מרגיע חלק מהסערות.
הוא המגן שלי.
והחיבוק שלךָ,
הוא הכסוּת התפורה בדיוק עלי.