הבל הבלים אמר קהלת, צדק!

"ממתין להוראות", אתה כותב על הבוקר.

אני מושכת ומותחת את התשובה.

עונה לךָ שאחשוב על זה.

שאולי נעשה את the same old things.

כשאתה בדרך, כותבת לךָ: "הדלת פתוחה, תכנס ותחכה לסימן ממני".

אתה נכנס בדלת.

אני מפעילה את "Leave your hat on" של אטה ג'יימס.

ושנינו צוחקים.

אתה מופיע.

מולי.

בשבילי.

והכל קורה.

והכל זורם.

והכל כל כך פתוח.

זו הנינוחות.

זו העדינות.

זו ההתחשבות.

זו החקירה אחד את השני.

זה לתת!

זה לקבל!

זה the same old things we've already done.

וזה מתקדם.

עוד חצי צעד.

וזה עולה.

עוד שלב של עונג.

ומתקדם מדרגה.

וזה טוב!