לפני 8 שנים. 25 באוגוסט 2016 בשעה 18:59
למה אני אומרת לא
לכל עבדי הניקיון?
למה?
לא אוהבת לסדר
את הבית, ואמשיך
אוהבת
שפחה מורכבת© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 24 באוגוסט 2016 בשעה 3:43
להקשיב לך מאשר לאינטואיציה שלי
לפני 8 שנים. 23 באוגוסט 2016 בשעה 5:03
כמה שאהבתי אותו
עברתי לגור בביתו
חשבתי שאהב אותי
התעניין במה שאיתי
נתתי אשר עמדי
קיוויתי שהוא בעדי
בעוד שתמצית קיומו
מסתבר לדאוג לעצמו
כן כך היה
מה זה חשוב
לא יקרה שוב
וויתרתי עלי בשבילו
שמעתי תמיד בקולו
עצמתי עיני איך אפשר
לראות מנצל מאושר
נטשו חלומות וערגה
נעלמו מילים ומגע
במקום לעזוב בבעיטה
נשארתי לבד במיטה
כן כך היה
מה זה חשוב
לא יקרה שוב
אבק העבר אט שקע
לבי מחכה לנשיקה
בזכות המבט לאחור
הפעם יודעת לבחור
כך אהבה
כן זה חשוב
תתגלה שוב
לפני 8 שנים. 21 באוגוסט 2016 בשעה 5:18
להיות קינוח אחרי סיום יחסים מאשר מתאבן לאחרת
לפני 8 שנים. 20 באוגוסט 2016 בשעה 13:29
להתעמת עם הפחדים שלי מאשר לוותר עליהם
לפני 8 שנים. 20 באוגוסט 2016 בשעה 6:04
עד התקופה האחרונה לא פגשתי את הפנתרה שבי באופן ישיר.
לעתים רחוקות הגיחה לעזרתי מהאפלה ונעלמה מבלי שהתגלתה.
אחת הפעמים הייתה בעודי בהריון עם בני, בחודש מתקדם.
עמדתי לרדת מהמדרכה לכביש. מונית שירות חולפת
משכה את תשומת לבי. במקום להניח את כף רגלי על הכביש
הגיעה לשפיץ של המדרכה. הצעד המתוכנן משך קדימה.
המשקל הרב שהעליתי בנישואים עם הבטן החדשה הכריעו מטה.
בזווית המהירה והמוזרה לא יכולתי לדחוף רגלי אחורה.
לא היה מספיק זמן כדי ליישר ידי קדימה.
נפילה זוויתית קצרצרה שמרכז הכובד הוא הבולט בה.
היה לי הרף עין עד למפגש של הכרס ההריונית עם הכביש.
במקום להרגיש חוסר אונים התרוקן ראשי ממחשבות.
הזמן בו נפלתי זכור לי כארוך, כתהליך מתמשך.
מזמן לא מידטתי והפעם נכנסתי למודול ספונטנית.
אין לי מושג איפה הייתי ומה התרחש, אין זיכרון.
רק תחושה של נפילה ונפילה, ושלווה גדולה.
כאשר נחבטתי לכביש וחזרתי לעצמי כה הופתעתי.
מצאתי אותי בתנוחה שלא הייתי מעלה בדעתי.
ארבע נקודות המגע מטה היו המרפקים והברכיים.
ידי מקופלות קדימה ורגלי מקופלות אחורה, מצב W.
הגב בין הידיים והרגליים מקומר כלפי מעלה.
הבטן במרווח הקופסה שנוצרה בין תקרת הגב,
קירות זרועות מהכתפיים למרפקים וירכיים עד לברכיים
ורצפת הכביש הישרה, בדיוק מופלא.
בין הבטן התלויה לאספלט מפריד כסנטימטר וחצי.
הבטן שמורה, לא חוותה אפילו נגיעה.
הברכיים והמרפקים שרוטים, מדממים וכואבים
אבל לא הייתה אף פגיעה. בני ואני היינו מוגנים.
אם הייתי צריכה עכשיו לחזור לתנוחה הזו
בתנאים הרבה יותר קלים, היה לוקח זמן להצליח.
באותו רגע משהו לקח פיקוד על השרירים שלי
והפיק מהם הרבה יותר ממה שיכולתי לשער.
גם אם היו לי מאה שנה לפיצוח הבעיה
ולמענה לשאלה איך אפשר להחלץ מכזו נפילה,
לא הייתי מוצאת פתרון יעיל יותר
מזה שהגיע אלי באפס זמן ובביצוע מושלם.
היום אני יותר מכירה את הפנתרה.
לפני 8 שנים. 19 באוגוסט 2016 בשעה 17:26
ערב שבת הוא זמן
בו אני מודה על מה שיש
ומקווה למה שיהיה
לפני 8 שנים. 19 באוגוסט 2016 בשעה 1:32
חז"ל שואלים איזה פרי אכל אדם הראשון בגן-העדן. התשובה המוכרת, תפוח, אינה מגיעה מהמקורות היהודיים.
למעשה הסוגיה אינה בוטנית. מה שמעניין את חכמינו הוא מדוע אנשים מפירים חוק, פועלים בניגוד למה שהם מצווים?
מעלים שלוש תשובות אפשריות. גפן, הדחף הבסיסי לפרוץ גבולות באשר הם. חיטה, פרנסה, הצורך הכלכלי.
תאנה, תשוקה, החשק המיני והרצון להתרבות. הרעיונות מזכירים את התיאור הדתי של המניעים המביאים ליציאה בשאלה.
אומרים שהסיבות הן להכעיס או לתיאבון. להכעיס, לעשות דווקא אפילו שיודעים שזה לא נכון. לתיאבון, לספק תאוות יצרים
גם בדברים האסורים. כל התשובות האלה מתעלמות מקריאת המרד הגדולה של היחיד. האמונה שהצדק והאמת איתו.
סנהדרין ח' ע' א' ב':
"ר"מ [רבי מאיר] אומר אותו אילן שאכל אדם הראשון ממנו גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין
ר' יהודה אומר חטה היה שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן
רבי נחמיה אומר תאנה היה שבדבר שקלקלו בו נתקנו שנאמר (בראשית ג') ויתפרו עלה תאנה".
שבת שלום
לפני 8 שנים. 18 באוגוסט 2016 בשעה 16:50
אני אוהבת אותי
נעים לי בחברתי, סומכת עלי ומחבבת את תכונותי
בני אוהב אותי
אומר שאני האמא הכי טובה בעולם, אחרי בן לאדן
משפחתי אוהבת אותי
גוון אחר ברקע שלה, גרה במרחק וחלק מאותו נוף
חברי אוהבים אותי
שומרים בכל מצב קשר איכפתי ונוכח לאורך שנים
בעבודתי אוהבים אותי
מחמיאים, נותנים יד חופשית ומפתיעים בפינוקים
היקום אוהב אותי
מחייך למשובותי ושומר, עוטף בגלים של אור וחום
כה מלאה אהבה
עכשיו בוא נתאר
לאיזה שפע נזכה כאשר האהבה שבך ובי תתחבר
לפני 8 שנים. 18 באוגוסט 2016 בשעה 5:09
מאחלת לי שבפעם הבאה
אתחבק באהבה
ולכל מי שאפשר
שהלילה יהיה מאושר
חג אהבה שמח!