ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת

שפחה מורכבת

© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 27 במאי 2016 בשעה 22:01

 

זכויות וחובות יסוד בעולם השליטה.

כאשר יודעים יכולים להתגונן מפשעים.

חשוב מאד, תודה מיקה.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=536220&blog_id=27322

 

לפני 8 שנים. 27 במאי 2016 בשעה 3:27

 

ברית-מילה. כל-כך הרבה נכתב, חבל שלא קראתי במועד.

אילו ידעתי אז את מה שהיום, מקווה שלא הייתי מלה את בני.

מתייחסת כאן להיבט אחד הנובע מהקשר בין העורלה לאישה.

 

זוכרים שדיברנו על השדיים כחלק אלטרואיסטי בגוף האישה?

זאת יחד עם ההנאה שלה. יש אפילו שחרור אוקסיטוצין בהנקה.

הטבע מתגמל את האם על מסירותה לתינוקה ומעודדה בדרכה.

 

גם לגבר יש איבר אלטרואיסטי, כזה המתאים את עצמו לאישה.

עור-לה. בין תפקידיה, במהלך החדירה היא משתלבת בנרתיק.

מקטינה חיכוך וצורך בסיכוך, מגבירה את הלחץ הנעים והעונג.

 

חז"ל טוענים שאף שדינה נאנסה היה צריך להכריחה לחזור.

מסבירים שמי שמקיימת יחסים עם ערל רוצה להמשיך אתו.

מצהירים שנשים נהנות יותר עם ערלים מאשר עם נימולים.

 

עד שיש לגבר חלק אחד שמתגמש לפי גוף האישה, חותכים.

במקום להגביר את החיבור הטבעי בין המינים, מפחיתים.

אם לבני יהיה בן ולא ירצה למול אותו, אשמח בלב שלם אתו.

 

בראשית רבה פ' י"א:

"ויקח את דינה, רבי יודן אמר גוררין בה ויוצאין.

אמר רב הונא הנבעלת לערל קשה לה לפרוש".

 

שבת שלום

 

לפני 8 שנים. 25 במאי 2016 בשעה 6:20

 

בגשם הניתך מרגישה מעל ראשי מטריה קטנה

 

לפני 8 שנים. 24 במאי 2016 בשעה 21:31

 

בילדותי לא תמיד אהבתי את הסנדביצ'ים שלי.

פה ושם העדפתי שלא לאוכלם ולהשאירם.

הפכו לממצאים בוטניים, טוב שלא זואולוגיים.

בדרך-כלל תיק האוכל שלי הסתיר משהו.

בכל פעם שאמי מרת לגמור מהצלחת גילתה

את התכולה המתכלה, היה סיפור גדול.

 

בני בוחר סנדביצ'ים, תקופתי אצלו.

עידן כל יום חביתה התחלף בכל יום סלט טונה

וחזר אחר כבוד לכל יום שוקולד.

לימדתי שאוכלים מה וכמה שמרגישים.

גם את מה שאוהבים לא חייבים לגמור.

העברתי מהנקה לפי דרישה למוצקים לפי דרישה.

 

שמתי עכשיו משהו בפח במטבח.

ראיתי לחמנייה עטופת שקית ניילון מתנוססת בו.

יד קטנה הניחה אותה שם בשלווה.

לב מתוק מרגיש שזה מובן מאליו, לו ולאמא.

אני ממרח. 

 

לפני 8 שנים. 24 במאי 2016 בשעה 13:38

 

 

אם אתה מלייק לא רק בפוסטים מרובי הלייקים שלי

 

אם אתה מלייק ביותר מניק אחד בתקווה שאיני חשה

 

אם אתה מלייק בלי לחשוב מה יחשבו על כך אחרים

  

אם אתה מלייק על אף החשש שהתכוונתי אליך כאן

 

אם אתה מלייק בידיעה שאהבתי אינה תלויית לייק

 

ערך הלייקים שלך עולה בעיני

 

 

תודה על הלייק המיוחד שלך

 

 

לפני 8 שנים. 24 במאי 2016 בשעה 10:37

 

אם אתה מלייק בבלוגי גם כשאין אדומות ממך בתיבתי

ערך הלייקים שלך עולה בעיני

 

לפני 8 שנים. 24 במאי 2016 בשעה 6:25

 

אם הליוק שלך אצלי אינו תלוי בליוק שלי אצלך

ערך הלייקים שלך עולה בעיני

 

לפני 8 שנים. 24 במאי 2016 בשעה 2:56

 

אם אתה מלייק בבלוגים אחרים פוסטים שאהובים עלי

ערך הלייקים שלך עולה בעיני

 

לפני 8 שנים. 23 במאי 2016 בשעה 21:22

 

אם על אף חיבתך הרבה לפוסטי לפחות אחת ליובל אינך מלייק אחד

ערך הלייקים שלך עולה בעיני

 

לפני 8 שנים. 23 במאי 2016 בשעה 19:41

 

אם סך הזמן שלוקח לך ללייק פוסטים רבים שלי ארוך מכמה שניות

ערך הלייקים שלך עולה בעיני