אוהבת

איני רוצה להיות הבינתיים שלך

בגן האבן יש תעלה יבשה

מנורות קטנות מכוסות אבק

מקום שיד אדם עיצבה ועזבה

קרוב לרחוב ורחוק מעין

כדי לעלות במדרגות צריך

לרדת משולי המדרכה

להיפרד מזרם ההלוך ושוב

הנמצאים בחניון התחתון

אם ירימו ראשם יוכלו לזכור

שאחרי התקרה יש רצפה

ממנה רואים את השמיים

מי שחלונם משקיף מהמלון

נאטמים במיזוג בחדר

מחמיצים את גן האבן

אור שקיעה קסום

פנס נדלק עם הכוכבים

צלנו משחק בחושך

פסיעותינו הרכות נשמעות

חלק קדמי וגבוה פונה לנוף

מעגל שלווה מזמין לשבת

בו נאחזים ואליו מטפסים

סוף סוף אנחנו מול החוף

אי של שקט בים של אנשים

הרוח הפנימית לכל כיוון נושבת

אדווה של אהבה לוטפת

המיית הלב גואה מתוך השפל

גלי המחשבה נודדים

והמבט חוצה את קו האופק

אנוֹנִראוּת היא מצב בו אדם אחד נמצא בנוכחותו של שני מבלי לראותו לפניו ובו.

המילה משלבת אי-ראייה ואנונימיות. מתאימה למפגשים מכוסי עיניים עם זרים.

יתכן מצב בו שני משתתפים או יותר אנונראים זה לזה, רק אחד מהם וכדומה.

ממני לשפה באהבה.

להתקשר ממספר חסוי זו רק תחילת העניין. כידוע יש אפליקציה שחושפת את המספרים.

מה גם שאחרי זמן מה ההתקשרות הדדית. אז נותנים לפרטנר לחיוגים את המספר האמתי.

זה שלב בו אני מסכימה לדיבורים אך עדיין לא לגילוי כתובתי או תמונתי עקב מסירת המספר.

ראשית איני מתקשרת מהטלפון הנייח בבית. בנוסף ווידאתי עם חברת הסלולאר שלי שמספר

הפון נשמר כפרטי ואינו מופיע במאגר בזק. לתשומת לב ניתן לזהות אותנו גם באמצעות

מספר טלפון בלבד ובקלות רבה, למשל באתר 441. לכן מוטב שלא יופיע בשום מקום פתוח.

פייסבוק הוא פתח נוסף. בניק הקינקי לא הזנתי את המספר ובונילי נכנסתי להגדרות הפרטיות.

תודה מכאן למי שיעץ לי איך לשנות אותן. לא מאד זוכרת, אפשר לחפש ולמצוא שם כיצד

המערכת מונעת גישה למספר ממי שאינם חברים. כך לא יגיעו לדף שלנו מחיפוש שלו בגוגל.

אפליקציה חושפנית נוספת היא truecaller. מאפשרת לחבריה לשתף מידע על מספרי טלפון.

כאשר מתקשרים למישהו שיש לו את האפליקציה הוא יכול לראות מה החברים הנוספים אומרים.

מעולם לא קרה לי משהו מכאן אך בעיני זה חלון נוסף בו ניתן להעביר עלי מידע אישי ללא אישורי.

כדי למנוע זאת הסרתי את מספר הטלפון שלי מרשימת truecaller באמצעות דף unlist המתאים.

אגב הסרתי גם את מספר הנייח כי גיליתי ששמו של בני הקטין הופיע בצמוד אליו באפליקציה הזו.

לא חייב להיות מתוך זדון. מספיק שחבר יעשה זאת פשוט למען הנוחות והופ כתובתו לעיני זרים.

לומר שההגנה המתוארת מוחלטת? לא. בכל-זאת כך יש לי תחושת ביטחון גבוהה יותר ושקט יחסי.

שיהיו לנו שיחות נעימות

אינו גוף ואינו דמות הגוף. מעבר לנתפס, אולי כי אין מה? פניו לא יראו, כי אין מי?

פעם זה היה יותר פשוט. אנשים חשבו שהם סחבקים של אלוהים והיו להם הוכחות.

למשל ביציאת מצרים "ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן", זאת האמת בעיניהם.

מה ראו? יתכן שרעידת אדמה. בהעדר הסבר גיאולוגי נשמע רק הפירוש התיאולוגי.

ככל שהבנת האדם התקדמה כך יצא אלוהים ממרכז התמונה בממד הציבורי הנגלה.

איך אפשר להפנים בעולם מפוכח? יש המסתמכים על מה שנטען שרבים בעבר ראו.

החוששים שאם קיים יענישם לוקחים הימור, מקבלים מרות בעולם הזה בשביל הבא.

ההולכים אחרי אחרים סבורים שיש מי שיותר מקורבים ואת דעתם אודותיו מקבלים.

בסופו של יום מה שנשאר לנו הוא אנו בעיני עצמנו. אם יש אלוהים הוא משתקף בנו.

מה שאנו מצליחים לספוג בגופנו ובנפשנו הוא חלק מהכול וגם הכלשהו שמגיע אלינו.

שבת שלום

לילה טוב אינו בהכרח ליל מנוחה

מאסטר סלייסר.

בני מחסל שדות צמחי מאכל. זה לא משהו שירש ממני.

יש לי פטנט על גנים מפחמימות, סוכרים וקלוריות ריקות.

מכניסה ירקות, מסובבת את הידית פחות מעשר פעמים

והסלט קצוץ דק. המכשיר חוסך כחצי שעת חיתוך ביום.

0.5X365/24=7.6, רווח של יותר משבע יממות בשנה.

הזמן שנחסך ניתן להשקעה בפעולות מסחררות אחרות.

מקור התמונה

נוסעת באוטובוס

העין מרפרפת על שלט ברחוב

נשר - יש על מי לבכות

לא יכול להיות

מביטה שוב

נשר - יש על מי לבנות

את שניהם

זה צובט

אין לי

כשם שיש לנו טביעת אצבע אישית וטביעת קול, כך יש לנו טביעת כתיבה. נדמה שכמו שאפשר לעטות כפפות ולהעביר את הקול במכשיר מיוחד כדי להסוות, ניתן להתחפש במילים המוקלדות. ללבוש ולפשוט מילים מתוקות, ערסיות, נשיות, סקסיות, סמכותיות, איכפתיות, עוקצניות, לאמץ זהויות. אלא שכאשר עושים זאת יש סוג של חיכוך. תחושה בלתי-טבעית, הטיה קלילה בשטף הזרימה. בייחוד כאשר מדובר בכתיבה סימולטנית כצ'אט. כאשר אין אפשרות עריכה ולא תמיד מספיקים לתכנן, מחליקים עם הזמן רמזים קטנים. מי שרגיל לנשום טקסטים יכול לזהות זאת. לעתים אפילו להבחין שניסוחים הנושאים שתי זהויות נבדלות מגיעים מאותו אדם. נכון שכל עוד אין הוכחה מוצקה זה נשאר בגדר הרהור. יחד עם זאת סומכת על חוש הריח שלי. כמו שאומרים במשפחת אדאמס, דברים מוזרים מזה כבר קרו. האם הם טובים? ריבוי ניקים נתפס בדרך-כלל כדבר שלילי, אמצעי להתחזות ולהסרת אחריות. ואולם יש מצבים בהם הגיוון מתבקש. למשל מצופה ממנהל קהילה להתבטא באופן שלא תמיד חופף לרצונו האישי. יתכן שיהיה מעוניין בניק שהמעמד מחייב ובנוסף בניק אליו לבו משתוקק. למותר לציין שלרבים מאיתנו ניקים ווניליים וקינקיים נפרדים. ההיבטים האישיים האמתיים שלנו מתבטאים בניקים שונים. כפי שתיאוריית התפקיד מסכמת, היחידה החברתית הקטנה ביותר אינה האדם אלא התפקיד. האטום של נטיית החומרים הכתובים אינו הגולש אלא הניק.