יש ספק לפני פתיחת נייר האריזה של הנשמה
יש ספק לפני פתיחת נייר האריזה של הנשמה
יש סיפוק אחרי פתיחת נייר האריזה של הנשמה
נדמה שיחסי-מין לפי ההלכה חייבים להיות מאד שמרניים. חור אחד זמין באופן כללי. המחמירים
מקפידים על תנוחות מסוימות, חושך. למעשה גם היום יש המתירים יותר, אם גם בחלק מסתייגים.
חז"ל קראו ליחסים אנאליים "הפיכת השולחן" או "ביאה שלא כדרכה". לא רק שזה היה מותר לגבר,
חובת האישה הייתה להסכים לכך בלי מילת ביטחון. וזו האישה החוקית, מעניין מה עם השפחה...
המדרש מספר על אישה שהתלוננה על כך שבעלה מקיים איתה יחסים אנאליים בניגוד לרצונה.
תשובת רבי יהודה הנשיא הייתה שלפי התורה זה מותר ולכן אין מה לעשות, הוא יכול להמשיך.
פעם ניתן היה לקדש אישה לא רק בשטר הכתובה ובכסף אלא גם באקט מיני. היחסים האנאליים
התקבלו לפי ההלכה אפילו בתקופות מאוחרות בהקשר זה. נחשבו לביאת קידושין תקפה לנישואים.
מאז מעמד האישה התקדם בעולם. בעקבות זאת גם בהלכה היא זוכה ליותר הגנה.
אורח חיים יורה דעה אבן העזר ל"ג:
"בביאה כיצד אמר הרי את מקודשת לי בביאה זו או ב' מהלשונות ונתייחד בו עמה בפני עדים ובעלה
בין כדרכה בין שלא כדרכה והויא לה כארוסתו לכל דבר שאינו יורשה ואינו מטמא לה ואם לא גמר
ביאתו לא הוו קדושין עד גמר ביאה שאם קבלה קידושין מאחר קודם שגמר הוא מקודשת לשני
אבל הערה בה ופירש מיד או שאמר תחילה שדעתו לקנות בהעראה קנה מיד".
שבת שלום
לפעמים כאשר הדברים קודרים
במקום להילחם עדיף ללכת לישון
ובבוקר לראות אם השמיים בהירים
יש כבר כל-כך הרבה ימים של מיעוטים ונישות בחיים החברתיים. יום האישה, יום הילד, יום הנוער,
יום הקשיש, יום הגאווה, יום המאבק באנטישמיות וגזענות, יום זכויות בעלי-החיים, יום הזכויות
לאנשים עם מוגבלויות, יום העוני, יום האיידס, יום השונות התרבותית, היכן יום הבדס"מ?
ידוע שאין את יום הגבר הלבן והבריא. זאת מכיוון שימים מיוחדים מיועדים לקידום מגזרים
ונושאים הזקוקים לכך. הבעיה היא שהבדס"מ עדיין אינו מקובל ברמה שמעודדת להצהיר על
שייכות אליו. רבים בארון, כולל אותי. זה מונע הכרה ציבורית בנו אפילו כמיעוט. כל שנבקש לו יהי.
"אין טוב או רע, זו הכוונה שהופכת לכך"
ויליאם שייקספיר
אני SUN KING בשבילך
תקשיבי לשיר הזה
Here comes the SUN KING
Everybody's laughing
Everybody's happy
Here comes the SUN KING
בעקבות התגובות לפוסט הזוג בחדר, השפחה רוחצת כלים, הובהר שכדאי להבהיר. איך יודעים מתי השפלה היא
מסוכנת ושלילית ומתי מעצימה וחיובית? התשובה לכך אינה נמצאת בפעולת ההשפלה עצמה, אלא בכוונה הנלווית אליה.
למה הדבר דומה? במישור הפיסי אותה פעולת הצלפה המגיעה מכוונת עונג מלהיבה רגשית, ומכוונת עונש מכאיבה רגשית.
זאת על אף שמדובר בדיוק באותה פעולה. כך לגבי סטירה נעימה וסטירה חינוכית. הכוונה מבדילה גם בין השפלה להשפלה.
ובכן, איך נדע? איננו בוחני כליות ולב. רגש עלול לתעתע. ההערכה שלנו לגבי כוונת זולתנו יכולה להיות שגויה.
יחד עם זאת שילוב של מספר נקודות ציון מאפשר לנו להניח אם אנחנו בארץ הזוועות או הפלאות.
1. כניסה לחוויית ההשפלה מתוך מודעות והסכמה.
2. אפשרות ליציאה מחוויית ההשפלה עם מילת ביטחון בכל רגע. זה סוג של סשן.
3. תחושה שעושי הפעולות המשפילות והנוכחים בהן מכבדים ומעריכים אותנו על ביצוען.
לעתים התחושה ברורה יותר לפני ההשפלה ואחריה מאשר במהלכה.
4. הידוק הקשר וקרבה משמחת רבה יותר לשולט כתוצאה מביצוע ההשפלה.
5. עלייה בתחושת האושר הרגשית והעוצמה האישית הנובעת מההישג שהגענו אליו.
זה סובייקטיבי. בחוויית הנשלטות לומדים מתי מוותרים על רצון מתוך רצון פנימי רצוי ומתי להימנע מוויתור מתוך אילוץ חיצוני.
יש להיזהר ולהיות עם האצבע על הדופק. לוודא שההשפלה מופעלת בגישה אלטרואיסטית, לא אגואיסטית. ממקום מכיל, לא מכלה.
למשל בהשפלה שחוויתי כעת, רחיצת כלים במטבח כאשר הוא וחברתו נמצאים בחדר הסמוך, בקריאה חוזרת של מה שכתבתי
הבחנתי במשהו מאד מעניין. כאשר שאל מראש אם אני מסכימה להיכנס לסיטואציה של השפלת שירות, בדק מה עלול להפריע לי.
עניתי שמפחיד אותי שאעשה פרצוף שיבאס את החברה. מה שהשולט האוהב, החכם והמתחשב שלי בחר לעשות,
זה לארגן סיטואציית שירות בה החברה ואני איננו מתראות כלל פנים אל פנים.
כך הפגיש אותי עם חוויית השירות הראשונה שלי בצורה הדרגתית המתאימה לשלב בו אני נמצאת. על אף שהסכמתי לראות
את החברה עין בעין, נטרל את גורם הקושי הנוסף שעלול היה לעבור את סף היכולת שלי שעדיין לא היה מוכר. זו דוגמה לבנייה
נכונה של סיטואציית השפלה. בנוסף שוחחנו אחריה טלפונית ארוכות. בחנו את הנקודות שהתעוררו בעקבותיה.
הקשיים זכו להתייחסות מקבלת ומסבירה. בסיום התהליך מרגישה איתו עוד יותר מחובקת.
ומאושרת. ושמחה. ואהובה. תודה :-)
מוטב להיות האישה השנייה שלו מהראשונה שלי