לפני 8 שנים. 5 במרץ 2016 בשעה 8:16
מתי תענה?
מתי נפגש?
אתה אוהב אותי?
הכל בשליטה.
אוהבת
שפחה מורכבת© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 4 במרץ 2016 בשעה 19:56
אחרי שנים של הארכת ציפורניים קיצצתי אותן עד הבשר.
הצעתי כדי להבטיח שלא אשרוט אותו, רק הוא אותי.
כמה אוהבת ללטף את השריטות המגלידות...
לפני 8 שנים. 4 במרץ 2016 בשעה 4:42
בימים אלה חסר בנוף הכלובי חבר ובלוגר מוערך, זאב הים. FOR GOOD היקר שנעלם כבר שב והופיע.
נראה שהכל בגלל מסמר קטן, רצון לשיפור הממשק באתר כך שיציג בקלות פוסטים עם סרטונים רבים.
השיח טיפס לטונים צורמים מאלה של עץ החורק שיניים בסופה. בארזים נפלה עזבת ואזובי הקיר יגידו
את אשר על לבם. גם אני רוצה לראות אותו כאן חזרה.
מוצאת את עצמי מצד אחד מתגעגעת ומביעה את התחושות. מצד שני לא באה בדרישות. זאת מכיוון
שברור לי שצריכה להיות הפרדת רשויות. למקבל ההחלטות כלובי יש נקודת מבט מקיפה. מכיר גם
את ההתרחשויות הנגלות וגם את אלה שפחות. מכיוון שהתמונה המלאה, זו הידועה רק ליושב
מאחורי הפרגוד שמורה לו, אין לי איך לשפוט ולהציע הצעות.
הדבר היחיד שבאפשרותי לעשות הוא לתת אמון. להניח על-סמך אופי היצירה מהו אופי היוצר. לא סתם
התקבצו כל-כך הרבה אנשים לכאן. הזרימה המתמדת בכלוב מעידה על מקום המנוהל עם הרבה מחשבה
ובכוונה טובה. לכן שולחת את בקשתי לשובו של זאב הים בידיעה שהיא נתון נוסף בפרספקטיבה.
עוד גורם בשקלול הכולל שאני מקווה שיביא במהרה לבשורה.
מישנה אבות ב' א':
"דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין".
שבת שלום
לפני 8 שנים. 3 במרץ 2016 בשעה 12:08
במשיכה עזה אם החוט דק הוא ניתק
לפני 8 שנים. 3 במרץ 2016 בשעה 8:45
פנוי ויכול להיפגש אך יש לי משימה קודמת.
אין להשאיר אותה לאחר מכן כדי שתתבצע
עוד היום כאשר אני בערנות מקסימלית.
גם אם אצליח לעמוד בה בזמן המוקצב
תישאר אולי חצי שעה פנויה להיות יחד.
אומר שאז יהיה חיבוק.
במקום שזה יאיץ אותי
מרגישה בלימה חדה על המסילה.
מוזר לי להילחץ בשביל חיבוק.
לא רוצה חיבוק כפרס.
בעיני חיבוק הוא מובן מאליו.
מבינה שאני במערכת בה הוא לא.
מקבלת את מה שנעשה בה.
יכולה לא לגמור תקופות ארוכות.
יכולה לא להתחבק תקופות הזויות.
בפגישה שעברה לא היה חיבוק.
יודע עד כמה רוצה חיבוק.
ביקשתי ולא קיבלתי.
אבל להתחנן בשביל חיבוק?
לא תודה.
אין לי מה למהר עם המשימה.
אבצע כנדרש וכזכור הזמן נתון לשיקולי.
יש כאן התניה אם תספיקי בזמן תקבלי.
אם לא תספיקי בזמן לא תקבלי.
זו הבחירה שלי.
מספרת, מנחה לכתוב על כך.
זה מה שכרגע אני עושה.
כל מילה שמקלידה כאן
כל מחשבה על כל מילה כאן
כל פעולת עריכה פשוטה
מורידות מאותה חצי שעה.
מרחיקות את החיבוק.
והנה בזה אני משקיעה.
מתמקדת בקלות
כאילו אין מחר ואין חיבוק.
לא כאילו, זמנו עבר.
לא יהיה חיבוק.
התבטל בזו השנייה.
מעדיפה מאשר חיבוק עם התניה.
שולחת במייל, עונה.
כבר אתמול הרגשתי
את הצורך שלך בחיבוק.
התחלתי לגרד, בדקתי עד היכן זה מגיע.
היום ניסיתי גם את זה.
איני רוצה שתהיי רובוט.
המטרה היא שלא יהיו לך כפתורים
באמצעותם אפשר ללחוץ עלייך.
זו אינה דרך להפעיל אותך.
קיבלתי. חיבוק.
קיבלתי. חיבוק.
לפני 8 שנים. 2 במרץ 2016 בשעה 20:43
לפני 8 שנים. 2 במרץ 2016 בשעה 13:52
אני יודע שהיית רוצה להיות בה
במקום גבוה אך לא הכנסתי אותך.
וואו אני כל-כך מועדפת שלך
שאני היחידה שבכוונה לא צירפת לשם.
כאשר אני ישן אני שומע
אך ורק צלצולים מרשימת המועדפים.
וואו אני כל-כך מועדפת שלך
שאני היחידה שיכולה להתקשר בכל שעה.
לפני 8 שנים. 2 במרץ 2016 בשעה 10:32
נכון נתת לי כרטיסים לכדורגל
כי אתה יודע עד כמה
משמח אותי לתת לבני?
את מאד חשובה לי
אתה מזכיר לי
מילים שכתבה תרצה גרנות:
לדעת לתת
זה להקשיב לרצון של האחר
זה להבין שלא כולם כמוך
זה לסלוח על שגיאות של אחרים
זה להתחלק באושרו של היקר לך
כאילו זה אושרך
זה להיות שם גם כשאינך שם
זה לוותר לפעמים על מלחמת הכוחות
זה לאפשר לאחרים לטעות
זה לדעת לקבל
לדעת לתת זו חוויה
לפני 8 שנים. 2 במרץ 2016 בשעה 4:34
עדיף לחיות לבד מכאילו לא לבד