לפני 8 שנים. 18 בינואר 2016 בשעה 5:46
לפעמים מקבלים
קופסה מלאה עוגיות
פריכות רכות ומפתות
לפעמים מוטב לבחור
עוגייה אחת קטנה
לקחת הביתה
לעטוף ולשמור
הציפייה הממושכת
היא הנאה צרופה
הטעם בסיומה
מענג מכל
אוהבת
שפחה מורכבת© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 16 בינואר 2016 בשעה 16:54
ידעה
זה הבהוב אחרון
לפני שהחושך יסגור
על פתיל חייה
ששזרה
מעורקי לבה
יצרה חוט מקשר
הציתה
האור שבקע
נצץ בעיני
יצורי לילה
נמשכו לחומה
הטיחו בפניה
אפלה
מקפיאת דם
לא את שלה
המשיכה
באהבה עד כלות
עם טיפות בודדות
כבר לא הרימה
את עיניה לראות
רק שמעה
כשאמר לה
שהוא בא מהאור
ולעולם לא ייתן
לאש לכבות
לפני 8 שנים. 16 בינואר 2016 בשעה 10:16
כוכב שביט
מקסים שמי הלילה
בשובל אור מרהיב
ממקד אליו
את מלוא תשומת הלב
שואט במהירות כברק
מגלגל הבטחות כרעם
מפזר אשליות כעננים
כאשר ייפול
המשאלה שאבקש
תהיה למצוא בחלל
כוכב שבת
לפני 8 שנים. 15 בינואר 2016 בשעה 16:14
שר האופל מחפש אותי
משקיף מהמגדל לצד הר האבדון
אוחזת באחת מאבני הרואי שלו
היכולה להוריד מלכה על ברכיה
ואני השפחה הקטנה נלחמת בה
מצפינה אותה בקרן זווית בביתי
עמוק בתרמיל הנדודים המרופט
מתכסה בלילה קר בשמיכה דקה
הפעימות הלוחשות הקצובות
מצוות לגשת להסיר את הלוט
משרכת רגלי בנשימה עמומה
פותחת הסוגר החותם גורלי
הכובד מושך מטה ידי הרכות
מניחה הלהט הבוער על ברכי
מרימה מבט הנלכד באש
העין נטולת העפעפיים
של המושל שלעולם אינו נם
נופלת לתהום הפעורה מולו
נצרבת בלהבה הטורפת
פולח וחד לופת באחת
עדיין לא לידו וכבר בידו
מפשיט מעטה בגדי המגן
שולט מרחוק בתנועות ומכוון
מהפנט בדיוק מיומן של אמן
תלויה בחבליו השקופים
מתערטלת בעוצמה מטלטלת
אט אט נכנעת ושוקעת
ברסיס האחרון של הכרתי
קולטת מאחורי העין את הלב
מגיב כמו לחץ מורעל
זורק אותי החוצה וננעל
מוטחת ארצה בכאב
זוחלת חזרה לאבן הכבויה
מחבקת שממונה ויודעת
צריך שניים כדי לגעת
כתובת התמונה: http://stirzocular.deviantart.com/art/The-Palantir-of-Barad-dur-480198465
לפני 8 שנים. 15 בינואר 2016 בשעה 4:52
מדוע מכסים עיניים בקריאת שמע?
המורה ביסודי סיפרה שמגיע מלאך ואסור לראותו. בתפילה הבאה פישקתי בהחבא אצבעות והצצתי.
לא הבחנתי באף מכונף. שאלתי את עצמי אם פרחו מכיוון שהסתכלתי. הבטתי במורה,
היא ישבה בעיניים פקוחות. סימן שלא האמינה בנוכחות שמימית נגלית כאן. שיעור אחר למדתי.
בכל-זאת מה מחזיק את המנהג העתיק?
1. בקריאת שמע יש את הציווי "שמע", לא "ראה". כמו בסשן כשעוצמים עיניים ניתן להקשיב היטב.
השמיעה אינה מתחרה בראייה והיא מתחדדת. הפנמת הנאמר מהדהדת ומתרחשת בעוצמה רבה.
האמונה התמימה אותה אי-אפשר לוודא בהוכחה הניתנת לצפייה, מקבלת משנה-תוקף בשמיעה.
2. במילים "ברוך שם כבוד מלכותו" יש ציפייה להכרה במנהיגות. אנו יודעים שכאשר אדם עוצם עיניים
הוא נשלט על-ידי בעליו. זאת תחושת המאמין המקבל את אדנות האל הנתפס ככוח אינסופי
במיוחד בעודו מגביל את עצמו. מבחירה קולט במישור מסוים פחות מול מי שלהשקפתו יודע-כל.
3. "יהוה אלוהינו יהוה אחד", המשפט המהווה את מרכז האמירה מבטא את אחדות האל.
יסוד בין-דתי אוניברסלי שהינו העיקרון המיסטי הראשון. הרעיון שיש גורם מגבש ביקום, קשר הרמוני
יוצר וחובק כל. הפסקת הראייה החיצונית מאפשרת להתמקד בחיבור ולחוות אותו מהנקודה הפנימית.
"אל מלך נאמן. שמע ישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
שבת שלום
לפני 8 שנים. 14 בינואר 2016 בשעה 18:45
לפני שאני בת-זוג, לפני שאני אני,
יש לי את הזכות להיות אמו של בני.
לב טהור שגדל ומתרחב.
במפגשי אימהות וקטנטנים צחקו
על התינוק שמלטף תינוקות.
העדיף בלי מוצץ ובכל-זאת
כאשר ראה בג'ימבורי תינוק דומע
הבין, זחל אל המוצץ שנפל,
הרים והחזיר את החיוך לפיו.
בגיל שנה ומשהו במעון תיארה
המטפלת את שלושת הדרכים
בהן עזר לפעוטות בוכים.
ניגש והרגיע בעצמו.
הושיט יד והביא אל המטפלת.
הלך אליה, הפסיק את עיסוקיה
ומשך אותה ביד למי שצריך.
כזאטוט בגן סיפר את מי הציל היום.
ילד שיודע איך להפעיל את מי,
בכדורגל מבשל בצוות ומבקיע.
מתחשב בחתולים ובציפורים
שרובצים בנחת על המדרכה
ומבקש שנעקוף אותם מהכביש.
מה שכתוב כאן זו טיפה קטנה
מבאר עמוקה של אושר.
לפני 8 שנים. 14 בינואר 2016 בשעה 7:51
תיראו כמה ניסו לטשטש את האות ו' מרוב שזה דיסקרטי.
לחברים, גזרים גדולים לפתיחת חורים וברד קפוא למילוי.
קרואסונים לסתימת פיות, נשיכות בהצלפות וניגוב דמעות.
סחלב לבן סמיך וחם שחובה לבלוע ישר לתוך הלוע.
זונות עם קלאסה, לא מוכרים בפחות מחמישה שקלים.
לפני 8 שנים. 13 בינואר 2016 בשעה 13:01
לפני כשנתיים ביקשתי
לעצמי שלושה דברים
הכנתי מהמילים תמונה
לחדרי מעוני ולבי
אהבה
נכנסתי לנעלי כנשלטת
גוף ונשמה נכרכו יחד
קשרים חושקים לפרקים
מקווה לאורך מלא
כתיבה
פעם כמעט רק בהזמנה
התמקדתי בכולם חוץ ממני
הפסקתי ונרדמתי במדבר
כעת ניצני פורחים
שלווה
ביתי מרגיע ומחבק
מאבקים שניצחתי נדמו
החופשה שנכפית עלי
מלמדת לנוח בשקט
יודעת שזו ההתחלה
מאמינה ממתינה מוכנה
להמשך הדרך
לפני 8 שנים. 12 בינואר 2016 בשעה 21:49
אם אין אדוני לי אצבעי לי
לפני 8 שנים. 12 בינואר 2016 בשעה 12:32
למרחב הפנימי אין מטראז'