אוהבת

עירומה

מרחפת

בלב ובאוויר

במה פרטית

עוזרת אישית

של הודיני

כל צדדי

חשופים

ממריאים

מצליף בנוחות

מכל כיוון

פני מטה

מוצצת

מטה קסמים

בוטש  וחובט

הכאב מותמר

לעוד ועוד

אנרגיית יניקה

הגירוי שלו

מטריף אותי

תגמרי

מצווה

תגמרי

נוזלים נעלמים

אני נעלמת

פוף

עידנים חלפו מאז צו

עשני ביד מלך ניצב

באש אופל מותכת

להב חרב מתהפכת

קרבות, זעקות, רגעים

בשולי עיטורי קפואים

הדים או רסיסי אגדה

רק אני בודדה אדע

את מבוזבזת לוחשים

הם כעלים מרשרשים

בקוראם בשמי נאלמת

לאגלי זיעתם נאטמת

נעוצה בסלע עיקשת

כאבן למנסים לגשת

לא אזוז לא אמוש עד

תיגע בי יד המיועד

כתובת התמונה: http://www.dragonmount.com/forums/topic/94484-june-game-beat-that/

קיר חומה מעצור בלמים

חסימה הדיפה ניתוק סגירה

התכווצות התנגדות  שתיקה

אל תיראה את כל אלה

לפעמים אני צריכה

שתנפץ לי את הקונכייה

אינטואיציה אמפתית היא אחד הכלים הנהדרים המאפשרים להרגיש את מי שאתנו כמעט מבפנים.

תרגיל פשוט שהמצאתי מאפשר להתנסות בכך. זאת בעקבות מלחמות אגודלים עם בני.

אני פנתרה אך לגור יש חושים חדים וזריזים. פעמים רבות מנצח אותי בהליכה.

עד שאני רואה מה הוא עושה ומגיבה, הוא מגיע לצעד המחושב הבא.

לכן מקצרת הליכים ומשחקת בעוד רק אני עוצמת עיניים.

כך מרגישה את כוונתו לפני ביצוע הפעולה ומאריכה את זמן התגובה.

זה מעלה לי את הסיכוי לנצח. הפטנט מוצא חן בעיניו ולפעמים גם הוא עוצם.

כולנו יכולים לעשות מלחמת אגודלים בחושך המאיר ולהיווכח בכוח האינטואיציה שלנו.

כמו בפיתוח שריר גם אם בהתחלה קשה, ככל שמפעילים כך מצליחים. אינטואיציה. לא נאמין, נתאמן.

זה ללכת עם בני לסרט אפילו שלפני שבוע איבדתי את העדשות.

אין משקפיים כי מיד כשיש איכשהו אני מתישבת עליהם

או משהו נורא קורה, ונזק בלתי-הפיך חברים זה גבול אצלי.

טוב אני מודה, על אף שראיתי ככה וככה היה כיף!

בימים האחרונים חיכיתי לדיווח השקילה השבועי שלי אליכם בחשש רב.

בתחילת השבוע נרשמה עלייה קלה במשקל, אין לי מושג למה.

בדיעבד טוב שהייתי בלחץ כי הלכתי לשלושה מפגשים חברתיים ונזהרתי.

בראשון אכלתי משולש פיצה כארוחת ערב ושתיתי פפסי-מקס דיאטטי,

בשני חליטת פירות-יער ללא סוכר ובשלישי קוביית וופל לואקר קטנה ובודדה.

כעת בדקתי והמשקל, אם גם במעט, עובר את היעד של 1/2 ק"ג בשבוע.

בשבת שעברה נרשמו 79.9 ק"ג וכעת 79.3, הבדל של 600 גרם.

על עקרונות ההרזיה המנחים אותי אני מודה לדיאטנית נפלאה

אותה פגשתי שלוש פעמים בלבד לפני שנים רבות. היא עבדה לפי מי שאני.

התראינו ובמקום להמטיר על ראשי כללים, התחילה לשאול אותי שאלות.

מה אני אוהבת לאכול? מה טעים לי? מה נוהגת לכרסם במשך היום?

איזה מזונות נמצאים בטווח ידי בבית? איזה מבחר יש בסביבת העבודה?

האם אני קונה מוכן או מבשלת? מהן הבחירות השגרתיות היומיומיות שלי?

רק אחרי תחקור מקיף עבדה עם בסיס הנתונים, בטוויסטים עדינים.

דוגמא קטנה היא סוגיית הפלאפל בצהריים. ציינתי שאחד המאכלים שניתן

להספיק בהפסקה בעבודה הוא חצי מנת פלאפל משביעה וטעימה.

הסבירה שאפשר עם חומוס וטחינה אך ללא צ'יפס או סלטים עם מיונז.

עשתה את המקסימום כדי שהדיאטה תחקה את הרגלי האכילה שלי.

כך אפשרה להמשיך עם המוכר והידוע, כמעט בלי להרגיש בהבדל ההדרגתי.

בנוסף נמנע הקאץ' של עיסוק יתר במזון עקב חידושים המתבקשים מהדיאטה.

הסבירה שמוטב כך כי גוף שחש משבר על אף מחסן השומן, שואף להגדילו.

כל זה היה לפני שנים רבות. מאז נישאתי, השמנתי, התגרשתי.

העקרונות שהקנתה לי כה נכונים, בריאים ומתאימים לי,

שגם היום בגיל ובסביבה שונים לחלוטין אני מיישמת אותם.

כבר איני זוכרת איך קוראים לה, מה שלימדה אותי נמצא פה.

מה שחשוב בכל דיאטה כמו בכל פרויקט בחיים זו מוטיבציה.

תודה שאתם כאן איתי. במיוחד השבוע עת לקחתי החלטות

ראיתי את פניכם על אף שאין לי בכלל מושג איך אתם נראים.

כך על אף המעצור יכולתי להמשיך ולהגיע לתוצאות טובות.

בשורה מרנינה במיוחד – זוג מכנסיים שקניתי לפני חודשים

במבצע בתקווה שאוריד כמה ק"ג ואצליח להשתחל אליו,

עולה! אולללללה!

תודה רבה מאד

זו שעועית צהובה עדינה, לא צ'יפס אמריקאי.

סוציודרמה היא פעילות מובנית עם תפקידים והתנהגויות מוגדרים. מבטאת את ערכי התרבות בה היא מתקיימת וצורכי חבריה.

כך גם בטקס קדם החופה בו מגיע החתן לכסא עליו יושבת הכלה. לפני זמן מה עמדתי בחתונה חרדית. כאן זה ברור יותר 

מאשר בחתונות חילוניות בהן הטקס מרוכך. הבטתי במתרחש והבנתי.

עזרת הנשים ועזרת הגברים באולמות נפרדים. הנשים עומדות צפופות בקו קשת אליפסית צרה. בקצה הפנימי שלה יושבת הכלה,

אמה וחמותה ניצבות לימינה ולשמאלה. לקצה הפתוח מתקרב החתן עם אביו, חמיו וגברים נוספים. הם חודרים לתעלה הנקבית.

בדרכם מתקדמים על השביל לאיטם, זה תמיד שטיח אדום מדם.

החתן מגיע אל הכלה בלבן, הבגד הקרומי המיועד ללילה אחד מיוחד. האימהות עומדות לבלי נוע. האבות מרפים אחיזתם.

הזכר ניגש אל הנקבה. מסיט את בד ההינומה ושופך אותו עליה. נסוג לאחור. בדרך החוצה מתפזרים בחלל התעלה  

המוני עיגולים לבנים קטנים, טיפות זרעונים. זו סוציודרמה, המחזה של אקט מיני ראשוני.

מתפקידי הפעילות הטקסית ליצור תבניות קטגוריות, לעתים מחדש. הזכר והנקבה שחיו במציאות של איסור מגע טוטאלי,

עומדים להיות מצווים הלכתית לקיים מגע מיני. הסוציודרמה מבהירה זאת לכל הנוכחים ולגיבורי האירוע היטב היטב.

מי שמעולם לא נגעו בבני המין השני מקיימים לראשונה מגע, ידו בבגדה, באישור העדה.

ככל שהמתח החברתי המבוטא עמוק יותר, כך הטקס מובנה יותר. לכן אם החברה ממנה מגיעים בני הזוג חילונית,

הטקס אינו כה מקוטב וברור. סביב הכלה עומדים גם גברים וגם נשים. קו הקשת לא מאד מסודר או קיים בכלל.

ההינומה והשמלה פחות אטומות. הגיוני, הם כבר מזמן בזוגיות מינית מעשית, כעת פורמלית.

הסוציודרמה ממחישה ומבהירה

שהזוג הספציפי בדרך לקיים יחסים זה עם זה.

כמאמר שיר החתונה "ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל".

שבת שלום

נוכחותך משוטטת בי

נוהם, שואג באוזני

מצמית בלפיתת רצונך

מפשיט במבט פולח חלל

נועץ טפריך ממרחק

חורץ בתשוקה לאורכי

מועך בכפותיך גופי

חודר בכאב שורף

מכווץ אותי על איברך

מגיר תאוותך ללשוני

מחניק באגרופך נשמתי

צורב בחותמת לבי

כובש ומוציא לחופשי

תדר

ואתה אפילו לא בחדר

[חודר ללבך]

גומרת מלחשוב שכותבת לך שגומרת מלחשוב שכותבת לך שגומרת מלחשוב שכותבת לך...