בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת

שפחה מורכבת

© כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני,
זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר. כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,
לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני 8 שנים. 11 בדצמבר 2015 בשעה 14:27

כאשר לכל אחד מאתנו יש עולם בפני עצמו,

אנו יכולים ליצור יחד עולם שלם משל עצמנו.

לפני 8 שנים. 11 בדצמבר 2015 בשעה 6:40

תודה לאדון חודר ללבך. לפי הצעתו היפה תיקרא

פינת העיסוק במקורות הדת היהודית בימי שישי - כַּלָבַּת שַׁבָּת.

 

עד כמה מקודשים יחסי המין? לפי אחד ממדרשי האגדה האהובים עלי של חז"ל, היה להם ייצוג במקום המקודש

ביותר שניתן להעלות על הדעת. בארץ ישראל, בירושלים, בבית-המקדש, בקודש הקודשים, על ארון הקודש עצמו.

פה ניצבו דמויות של שני כרובים, זכר ונקבה, המעורים זה בזה. מקיימים מגע מיני.

 

קודש הקודשים הוא המקום בו לפי האמונה יש קשר מיוחד בין אלוהים ואדם. יחסי מין מבטאים את אופי החיבור הזה.

מכאן שהמין נתפס כאקט שאינו רק גשמי, אלא גם רוחני. ניתן להגיע איתו למיזוג כה עמוק ומשמעותי עד שהוא מהווה

גשר למה שמעבר. הדרך להסרת הגבולות בין זה לזו, בין כאן לשם.

 

תלמוד בבלי יומא נ"ד ע"א:

"אמר רב קטינא בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים

שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר ונקבה".

 

שבת שלום

לפני 8 שנים. 10 בדצמבר 2015 בשעה 18:02

מסתבר ששולטים רבים מבשלים. יש ביניהם אשפי קולינריה מקצועיים.

זהו קצה הדובדבן על עוגת הקומות המרשימה של אמני המטבח המיומנים.

הבוחשים בגופנו בכפות ידיהם מערבבים בכפות נוספות בכל הסגנונות והטעמים.

איטלקי עסיסי, מרוקאי נוטף, פולני שמרני, יפני מהונדס, אמריקאי יצרי, צרפתי קוויזין.

 

שולטים רואים בחושיהם החדים צעדים רבים קדימה איך אפשר לשדרג חומרי גלם.

ביצירתיות, נחישות וסבלנות עובדים בשלבים. משלימים מהלכים ומסתנזים.

מותחים גבולות. מוציאים פוטנציאל נסתר לאור. מתקנים, מכווננים.

יצירות המופת המגרות מזמינות נגיסות שרוצים בפה עוד ועוד.

 

תענוג להיות המעדן של מתבלי החיים.

 

לפני 8 שנים. 10 בדצמבר 2015 בשעה 11:00

 

חורף של פריחה מאוחרת

הריח העז שנדף קהה

הצבע החי שתסס כהה

העלים קמלים

יודעת

יום יבוא ותעיר

את הפקעת

 

 

                                                                         

               

 

לפני 8 שנים. 9 בדצמבר 2015 בשעה 15:39

כבר הרבה זמן שאין.

לא שולט, לא סשן, לא תאוות בשרים נוטפת מכל הכיוונים.

האין זה מביך? על מה ולמה לי לכתוב בכלוב בעצם?

אם אין את העניין עצמו את מי זה מעניין?

 

ואני אומרת,

כשם שאני מביאה את כל כולי לסשן כך גם לכתיבה.

האופי, הרגש, התוכן וזווית המבט הנוצקים לאקט

מוסיפים לו את הקסם האישי המיוחד. 

הם גם אלה המכניסים לחיי תובנות, רעיונות ורצונות

הבאים לידי ביטוי במילים, מילים ועוד מילים.

לכן אפילו כאשר הסיטואציה ריקה, אני מלאה.

 

אז אין זין.

את האיבר הסקסי ביותר,

זה הנמצא בין אוזני,

יש.

לפני 8 שנים. 8 בדצמבר 2015 בשעה 15:32

 

אם כבר להיות לבדי, אז איתי.

לפני 8 שנים. 7 בדצמבר 2015 בשעה 21:26

זה מה שרצה מי שחשב לצאת איתי לדייט

אחרי שווידא שאני הולכת לפגוש כלוביות.

נפרדתי בטרם התראינו.

 

שולחת תמונה שצילמתי פעם בקניון למישהו

במהלך התכתבות בה היה בטוח שמגיע לו.

מצרפת את אותן מילים שרשמתי שם.

 

                      קבל אישור לעוף על עצמך!

 

 

 

לפני 8 שנים. 7 בדצמבר 2015 בשעה 16:19

לאמונתי כדי שמשהו יתרחש בעתיד, כדאי להתכונן אליו בהווה.

לעתים גם במה שנראה פחות טריוויאלי, ארגון פריטים מתאימים מראש.

למשל כאשר חיפשתי בן-זוג בעלומי קניתי חפצי נוי לבית, כלי מטבח ועוד.

שמרתי אותם חדשים באריזה עד שמצאתי חבר ועברתי לגור איתו.

לפני כשנתיים רציתי לבדוק אם אני נשלטת. גם הפעם החלטתי להתכונן.

 

שבוע לפני שפניתי לאדון הראשון קניתי כד פלסטיק אדום, על מכסהו לב.

בעזרתו הרוויתי את צימאונם של האדונים שפקדו את ביתי ואותי.

לימים הבנתי עד כמה נכון היה לרכוש אמצעי הגשה, אביזר לשירות.

זה מסמל אותי, כלי המעניק את המים המייצגים את המהות שבי.

קול פנימי גרם לי לבחור כד הרבה לפני שקיבלתי את הניק חפץ לאדון.

 

הכד נשבר זה מכבר. מאז הבאתי כד זכוכית מסיבי, כבד, מזוות, שקט.

יש בו ביטוי של הרבה יותר כבוד, שקיפות, נחרצות, סיבולת ודיוק.

אדון לו אוכל להגיש מים בכד זה, עדיין אין עמדי.

 

כד קטן, כד קטן...

לפני 8 שנים. 7 בדצמבר 2015 בשעה 10:34

מחיר האמת גבוה

ונמוך ממחיר השקר

לפני 8 שנים. 6 בדצמבר 2015 בשעה 20:26

 

הוא יותר למעלה

היא יותר למטה

זו החנוכיה שלי