אני מבואסת. מאד מבואסת. החג האהוב עלי מתנהל בצלה של הפרידה הפתאומית אתמול מאדון אהוב ואוהב.
איני רוצה לצאת לאף מסיבה, ביטלתי הכל. מתאים לי להתחפר עכשיו. האירוע המתוכנן היחיד נערך לבקשתו
של בני, סעודת חג משפחתית. הזמנתי את חברתי המקסימה ובת-הבית קאסגירל. הבטתי בשולחן ובא לי.
אם כבר לשמח במשהו אחד, שיהיה עשוי היטב. עצבות היא זמן טוב ליצירתיות. הילדה הפתיעה.
ונהפוך הוא מאוורר לצלחת הגשה מסתובבת. אזיקים לפמוטים. מתלה סכו"ם לעמוד תלייה עם בני-אדם.
גלגלת קוצים למתקן טבעות זיתים. קולרים ותכשיטים לעיטורי בקבוקים. קופסאות סרדינים למלחייה ולפלפלייה.
יאה חדש למגש פסטרמות. צמידי ניטים לעיטורי שולי כוסות. תרווד וכף לתזכורות נעימות. כפפות לטקס
למחזיקי סכו"ם. הכל בולט על רקע מפה שחורה עם המון טפטופי שעווה. לקאסגירל ולי היה קינקי, לבני הלואיני.
תודה לקאסגירל על הבילוי המרגש והצילומים היפהפיים.
