.
הייתי חולה היום לארבע שעות. כוסומו ערס של וירוס בן זונה, אמרתי להבעתה חמורת הסבר של פיצית כשנכנסתי הביתה.
"אני חושב שאולי חטפתי משהו, יש לך שיטה לבדוק?"
היא ניסתה לשכנע אותי לשכב אבל משהערתי שאסכים רק בתנאי שתשכב איתי ותיארתי לה את התנוחות, שלפה מדחום ענק מאחורי גבה ותיק ג'יימס בונד ממולא בכדורים.
"לא!" עשיתי פרצוף של בריא, "רק לא זה."
"תפתח את הפה," דרשה הגמדה, תומכת בכתפה את המדחום, "או שאני יורה לך במקום אחר."
חוסר נוחות בפי הטבעת של זיגמונד פרויד האוסטרי שכנע אותי מיד להרים את הלשון ועיניה של פיצית שהתרחבו עם המספרים שרצו על המסך הקטן – להיבהל.
"ארבעים נקודה שלוש," הכריזה. "אתה מאוד חולה."
"אני?" צרחתי כששלפה את המדחום, "ראית איך את נראית?"
את הפלפל היא גרסה לתוך כוס הוודקה שמזגתי מהמקפיא בזמן שאני קילפתי את השום ואחרי שהשבבים התפקדו בשכבה מכובדת בתחתית, טבלה בה כפית וערבבה. את השום לעסתי לאט וכדי לשטוף את השן האחרונה מזגתי לתוך הושט את התכולה.
אני חושב שהיו לי הזיות כי זיינתי אותך ואותך ואותך והוי הייתן נהדרות ולולא הזיעה שניגרה מכל הנקבוביות, הייתי ממשיך גם מחר. אבל לדאבוני, מכוסה בשלוש שמיכות, רטוב ומסריח כמו חזיר, אחרי ארבע שעות, התעוררתי על רצפת המטבח. ואחרי מקלחת חמה וקרה לסירוגין הרגשתי בן שמונה עשרה ללא חטטים. רגע לפני שרצתי אל ליזט, פיצית הספיקה למדוד לי את החום ולהביע את הסתייגותה מכך שהוא נמוך מדי (נשים, לא משנה מה תעשה) וליזט שנבהלה נורא כאשר פתחה את הדלת והושטתי אליה ורד מהפינה הימנית של הכניסה, אמרה שאני מתנהג כמו ילד קטן.
מי היה מאמין מה וודקה עם פלפל וכמה שיני שום יכולים לעשות לזכר מזדקן.
.
לפני 16 שנים. 29 בינואר 2008 בשעה 1:11
