לפני 16 שנים. 2 בפברואר 2008 בשעה 0:03
.
אני לא יכול להיות אחר.
אז אני פורש לרגע קט. בתוך הים ערום, עודי מרגיש את השתקפותה באישוניי ורואה אותה במים גועשים. חופן חלק שלה בידיי ומקרב אל פניי. הקור אינו מרגיע את בערת הלב כי יש בה את מה שאוקיינוס לא יכיל.
השתקפותה טומנת טעם של מלח הדמעות ואהבתה את אש תאוותי. אני רוצה לקחת עוד. אני חייב, ליזט, לקחת גם את מה שאינך יודעת שניתן לך. כי הכל שלי.
.
