לפני 16 שנים. 13 בפברואר 2008 בשעה 0:55
ממתי היכולת לאהוב זאת כת?
אני מביט בה חולפת על פניי, דרוכה ומוכנה שאופיע בהפתעה ואצחק (ככה: LOL חה חה חה... כמו גמד) כי אני חייב אותה ממתינה לי, כי מזדקפים קצות עצביי למראה המקבל אותי אליה, כי מזדקר לבי כשניחוח הדרים מדגדג את נחיריי.
איני שונה איתה ממי שהייתי עם זאת שהייתה פעם אשתי, איני שונה ממי שהייתי עם זאת שעזבה. זאת היא שאחרת, זאת היא ששונה. זאת היא שמחליקה בגרוני משל בי נבראה, זאת היא שמחיה אותי משל נבראתי בה.
היא אומרת: "אליפל, אתה לא מגולח," ומבינה עד כמה אני עייף לאחרונה.
אני אומר: "כדי שיכאב לך יותר," ויודע שאינה מאמינה.
כי היא בוטחת בי שאכאיב לה רק במקומות בהם היא בחרה. ואני, מבלי שתתווה, יודע היכן.
.
