BOOOOOO
על קופסת סיגריות, לצלילי גרגירי חול הנגרסים בין שיניי, בנקיק שבסו?פה, אני מספר לך אהבה.
אני חולם ומשחזר כל רגע ומודה לך ואחר כך לההוא בו הפסקתי להאמין והחלפתי בטנק. אני מבטיח לעצמי הבטחות שנשבעתי לא לגלגל על לשוני לעולם, ומתענג על טעמן שנקווה בזוויות שפתיי, מנגב את הזיעה ממצחי וממיס את הבוץ בדמעותיי. אני מתכופף כשמעביר את טפריו על השוחה ולאורו המסנוור, רושם מילה נוספת על קופסא, וכשהמשוריינים נחלקים ויוצאים למסע, אוסף פקודות ואת ההוראות בולע בנהמת תשוקה, יורק עוד גרגר חול כשמתעמק בנבואה, ממולל את הקופסא ומתענג על מגען הרך של מילים באצבעותיי. כי גם שכשהעולם בוער סביבנו, כשהגבולות הפוערים את לועם, מאיימים לבלוע את הכל, את מעניקה חיים.
הסערה נושבת בפניי, מאיימת להפיל אותי מרגליי והשרירים המתהדקים תחת מעטה בוץ סדוק, בוקעים דרך עור מקועקע. המגפיים המחליקים מהגבעה, גורפים אחריהם מפולות סחי וייאוש, וסוחפים אותי אל הקרקעית בה אסור לנשום ולא רק לקלל. חבר פושט זרוע לעזרה אך אני מניד בראשי לשלילה ולמקום בו אני שומר אותך, מחדיר את אצבעותיי. כי גם שכשהעולם בוער סביבנו, כשהגבולות הפוערים את לועם, מאיימים לבלוע את הכל, בין אנקת כאב לזו של תקווה, את בוראת אותי אחר, אותי חדש.
על קופסת סיגריות, לצלילי גרגירי חול הנגרסים בן שיניי, בנקיק שבסו?פה, אני המספר אהבה, מודה לך ולההוא אותו החלפתי בטנק על יום מחר כי לא קמה עוד סערה, בערה ונבואה שתיטול ממני הבטחה. "חכי לי, חכי לי אהובה", רבים רשמו לפניי, על עצים בארץ נוכרית, על קירות בתים במצולות הבערה, על בדל פחוס שטמנו בבוץ וחול ולפעמים בדם. בנגיסת עפרון או בשובל דמעה, ברמץ על העור, בחרך קליע על ירך או מדים, באלם בדידות. אחרים, כמוני, קברו את הגירים, בנו סביבם חומות, נואשו והפסיקו לקוות, החליפו את הכאב בצחוק ובאבן את ליבם. אל תחכי לי אהובה, קושר את החולצה סביב ראשי, מהדק את השרוולים על העורף ועולה בזחילה. נזכר איך בלילה ראשון כרעתי לפניך, קברתי את פניי בירכיך ולחשתי: "התגעגעתי אליך". איך פרצו הדמעות מעיניי ולמרות שהתביישתי, הקלה זרקה בלשד נשמתי. "רק הכרנו," צחקקת, ליטפת את ראשי ונכרכת סביב לבי, "דובון טיפשון שכמותך". אל תחכי לי אהובה כי גם כשאני רחוק, עודי אתך.
על קופסת סיגריות, לצלילי גרגירי חול הנגרסים בן שיניי, בנקיק שבסו?פה, אני מספר לך אהבה וכשנופל וגולש אל התהום, מניח את ידי על המקום בו את.
אני אבא. לאדיר עוז ולאליאנה. ביום שני הם אמורים להשתחרר (אם הילדים לא ירדו מתחת לשני קילו) ואז אתעלף. כרגע אין לי זמן לשטויות של הגמד.
.
© כל הזכויות בתכנים המופיעים בבלוג אשר מקורם בבעלי הבלוג ו/או מטעמם ו/או שהועברו אליהם, לרבות זכויות יוצרים, זכויות הפצה וכל קניין רוחני אחר, שייכים במלואם לבעלי הבלוג. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, כל הזכויות על עיצוב הבלוג ועל אופן העיבוד וההצגה של התכנים בבלוג שייכות במלואן לבעלי הבלוג.
התכנים בבלוג נועדו לשימושו האישי של הקורא בלבד, ואין לעשות בהם שימוש אחר כלשהו, לרבות שימוש מסחרי. אין להעתיק, לשכפל ו/או להדפיס תכנים כלשהם מהבלוג לצורך הפצה או פרסום בדרך כלשהי, בלא קבלת הסכמתם של בעלי הבלוג, בכתב ומראש.
השימוש בבלוג נועד לבני 18 ומעלה והינו על אחריותו של הקורא. אין לראות בנכתב בבלוג ובעמוד התגובות תעתיק נקי של המציאות או הודאה מכל סוג, לרבות הודאה משפטית, חברתית או אישית.
לפני 13 שנים. 30 בינואר 2011 בשעה 8:03
