.
מחבק אותה בזהירות משל הייתה עשויה נוצות. היא דורשת שאזיין אותה, מפנה את תשומת לבי לעובדה שזאת פעם שלישית שהיא נכנעת לי הערב ושואלת אם אבדתי עניין. לא רוצה לזיין אותך, אומר, לא מעניין. היא נעלבת, אני הולך.
את שפרצת את חיי, את שעזבת אינספור פעמים, את שחזרת וישבת לידי כאשר בניתי את המנורה הראשונה כי הזדקקת למקום בו תהיי בבית. כיסיתי אותך אחרי שסיימתי ונשכבתי לידך על הרצפה. לא ישנתי כשבכית מתוך שנתך וגם לא כשהתעוררת בבהלה והלכת. את, אותה דחפתי אל הקיר וסטרתי בפניה עד שהכחילו. את, אליה הרכנתי את ראשי וסיננתי מבין שיניי שאם תעזבי גם עכשיו, לא יהיה לך לאן לחזור. את שגלשת בגווך על הצבע הטרי ושפופה נפלת בין רגליי. את שבכית את האמת ושתקת כשמרפה את הלפיתה מצווארך, הסתובבתי על מקומי ויצאתי לחצר.
את שיודעת שלא ארצח אותך גם כשרוצה, צריכה לדעת שעבורי את יותר מסתם מזיון. ואם זה כרוך בכך שאצטרך להתעלם ממחוותיך המיניות, אתאפק עד שתלמדי לאהוב את עצמך כמו שאני אוהב אותך. כי רק אז תביני את המקום שאת תופסת בחיי.
היא בוכה במיטה, אני לא ניגש. ניצב בגינה ליד השער ומביט אל האופק. מחסור בתקרה מפתה אותי להשתחרר, להתנער מאחריות, להפיל את האשמה על המציאות, אבל אני לא נכנע. אלו לא החומרים מהם אני בנוי.
מחבק אותה משל הייתה עשויה נוצות וכשהקוצים מפלחים את גופי, מחייך. אני אשייף אותם. עכשיו אני יכול כי הרגלתי אותה להיות שלי. יש בה משהו מהמתיקות, מרכותם של עלי בוסר ומניחוח מיצים אותו מפרישים כשמחכך אותם על פניי. את הלימונית ואת המנטה ואת הנענע ואת הלב.
(אני זוכר את הראשונה בתמונות נגוסות של חתונה ואחר כך באלו שעזבה. עדיין חש את כפות ידיה על גופי, את מילותיה, ואת ריח בשמיו של אחר. את הסליחות שסלחנו זה לזו, שלא התממשו. אני זוכר אותי צעיר כמעט בעשור, מדביק עוד עשרים סנטים בלבנון, את הקסדה הבוסרית והגנוזת תקוות, את הילדים שעזבתי מאחוריי ושהתמזגו עם חברים אליהם כבר לא אשוב, את הילדה הקטנה שאירחו טרם עופרת יצוקה ואת השאלות הרבות עליהן אין לי תשובות. מתיישב ליד מיטתו של אדיר עוז, כובש את פניי בשטיחון תכול עם פו הדוב. פעם האמנתי שאחריי לא תהיינה עוד מלחמות.)
.
© כל הזכויות לתכנים המופיעים בבלוג אשר מקורם בבעל הבלוג ו/או מטעמו ו/או שהועברו אליו, לרבות זכויות יוצרים, זכויות הפצה וכל קניין רוחני אחר, שייכות במלואן לבעל הבלוג. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, כל הזכויות על עיצוב הבלוג ועל אופן העיבוד וההצגה של התכנים בבלוג שייכות במלואן לבעל הבלוג.
התכנים בבלוג נועדו לשימושו האישי של הקורא בלבד, ואין לעשות בהם שימוש אחר כלשהו, לרבות שימוש מסחרי. אין להעתיק, לשכפל ו/או להדפיס תכנים כלשהם מהבלוג לצורך הפצה או פרסום בדרך כלשהי, בלא קבלת הסכמתו של בעל הבלוג, בכתב ומראש.
השימוש בבלוג נועד לבני 18 ומעלה והינו על אחריותו של הקורא. אין לראות בנכתב בבלוג ובעמוד התגובות תעתיק נקי של המציאות או הודאה מכל סוג, לרבות הודאה משפטית, חברתית או אישית.
לפני 13 שנים. 11 בפברואר 2011 בשעה 9:13
