אתה אומר לי הערב יהיה פליי.
מסתכלת עליך במבט מבולבל
דיברנו על זה
החלטנו שלא כרגע
מתי ישתנו התוכניות?
אתה לוחש לי באוזן תסמכי עלי.
מצאתי את הפתרון.
אני מכירה אותך, יודעת שתשמור עלי.
שואלת אותך מה ללבוש?
אתה בוחר עבורי.
לובשת
יושבת על הברכים
ידיים לפנים
גב זקוף
בדיוק כמו שאתה אוהב
מחכה לך.
קצת נבוכה,
קצת מפחדת
אתה נכנס
שם לי כיסוי עיניים
כי אתה יודע
שרק ככה אשתחרר מהפחד.
שואל אם אני מוכנה?
אני מהנהנת
Its show time
שומעת אנשים מדברים
שומעת רגלים הולכות
לידי
מסבבי
אנשים שותים, צוחקים
מרגיש כמו נצח.
וכל הזמן אתה מוודא שאני בסדר.
אני כובשת את הפחד
ומעוררת מינית.
רק מחכה.
שומעת תיק נפתח
שומעת אותך מניח חבלים
הכל שקט סביבי.
האומנם? או שפשוט הפסקתי
לשמע את ההתרחשויות
ותשומת הלב שלי ממוקדת.
מרגישה נגיעות,
זה לא המגע שלך
שמשחק לי בשיער
שמלטף לי את הפנים
שתופס לי בגב
יש לי צמרמורות
חלקם טובות חלקם פחות.
אני אוהבת מגע
אבל...
אני יודעת שאתה מולי,
אני מרגישה את המבט שלך
עלי!! בוחן, מסתכל, מחייך!
מרגישה את החבל,
את הנשימות שלך בעורף שלי
את השפתים שלך על שלי
נוגע לא נוגע
אני כבר נמצאת ברקיע השביעי
בעולם משלי
מרגישה ושומעת רק אותך.
אתה מוודא שאני בטוב
וממשיך.
אני כבר לא מרגישה כלום
למעט את החבל צובט לי את העור
ואת הנשימות שלך עלי
את הכאב המעורר
את הרטיבות בין הרגלים
השרירים רפויים.
אני על הרצפה
אין לי מושג כמה זמן עבר
10 דקות? 3 שעות ?
הרעש כבר מזמן הפסיק.
אתה מוריד לי את הכיסוי
וזה רק אני ואתה
לגמרי לבד.
בזרעותך מכורבלת
והמחשבות רצות
זה היה חלום? מציאות ?
היו עוד אנשים?
המציאות והדימיון מתעתעים בי.
אני שואלת אותך
מנסה לברר? להבין?
מה היה?
אתה מחייך אלי
שואל אותי אם אני בטוב
מוודא, דואג, מטפל
מעסה לי השרירים ברגלים.
ומחייך
אתה שואל אותי, מה את חושבת ?
היה? או לא היה?
יותר חשוב האם נהנת ?
אני עונה שכן
ואולי כרגע עדיף שלא אדע
מה באמת היה.