זאת הפגישה הראשונה שלנו.
את מצווה עלי להתפשט, להתישב למרגלותיך, להביט למעלה אליך ולספר לך מה מחבר אותי ומה מרחיק אותי.
העירום מביך מצד אחד ומצד שני חושף אותי מולך.
את נותנת לי את המקום שלי ואני מסביר שהכיוון שלי מנטלי ושכאב מרתיע אותי.
את גורמת לי להרגיש מוגן בידיך.
"קום!" את אומרת לי בטון נחרץ ושקט.
אני קם.
את תופסת את הפטמה הימנית, בין שתי אצבעותיך ולוחצת בעוצמה.
הכאב אדיר, אני לא מוכן ולא בנוי לכך.
כמעט ונשבר כבר בדקה הראשונה.
אני מעיז לשלוח מבט, לשבריר שניה, לעבר פניך.
את מחייכת חיוך של עונג.
זה נוסך בי כוח להמשיך ולספוג עוד קצת.
אני חושב בלב שזה לא יעבוד ככה.
קולך מפלח את מחשבותי: "הסתכל על הזין שלך".
אני מסתכל ולהפתעתי הרבה הוא מתוח וקשה כאבן.
את רואה את הפתעתי ומבוכתי לפניך.
את צוחקת ואומרת: "הרצון שלי הוא הדבר היחיד שחשוב לך".
אני מסמיק מרוב בושה והעירום הנפשי בו אני מצוי מולך, כבר מהדקה הראשונה, באמצעות שתיים מאצבעותיך.