לסימון האצבע שלך, ירדתי על 4
המבט המושפל שלי מופנה לרגליים שלך.
אני קרוב לרגליים שלך ויודע שאת נהנית כשאני מלקק אותם.
כמעט שם, אך עדיין לא אמרת לי מה לעשות.
הציות שלי להוראות שלך, יוצר קיר חוצץ בין הלשון שלי לאצבעות רגליך.
הרגע עדיין לא הגיע.
את מסתכלת אלי מלמעלה, כולך משועשעת ממני.
את יודעת עד כמה אני מיחל לענג אותך.
לך יש זמן וגם הנאה מכך שאני רועד קלות מולך.
את אוהבת לראות אותי מבוטל וחסר תנועה אך מלא רצון לענגך.
הניגוד שבתוכי, מבהיר לך כאלף מילים עד כמה אני מסור לך.
"לקק", מילה אחת, שיש בה כל כך הרבה.
אני עושה צעד אחד קדימה מתכופף לכפות רגליך.
מעביר פעם אחת את הלשון בין שתי אצבעות רגליך.
מעביר אותה פעם שניה.
מפסיק שניה בשביל להודות לך על כך שאת מאפשרת לי לענג אותך.
בשניה של ההפסקה, את תופסת לי את הלשון בין שתי אצבעות רגליך.
ואומרת: "תודה לי כשאתה מלקק את רגלי".
הלשון שלי תפוסה בין אצבעות רגליך.
מהפה שלי יוצאת הברה לא ברורה.
אני לא יכול להודות לך, אני גם לא יכול ללקק.
הלב שלי פועם חזק בתוכי, אני רוצה להודות לך ולענג אותך.
אני מנסה שוב להודות לך ושוב יוצאת נהימה.
את צוחקת בקול רם על חוסר האונים שלי.
אני רוצה להודות לך וגם לענג אותך
אני לא יכול ונוזלת לי דמעה.