לפני 8 שנים. 6 באוגוסט 2015 בשעה 12:36
"מאחר ואת אוהבת לקשור, אדאג לכך שיהיה פה חבל וכך אהיה חסר אונים".
על אף שעיני מכוסות, היא מחייכת חיוך שמגיע לאוזני, הכרויות לדבריה: "בין כך ובין כך, אתה חסר אונים".
אחיזתה המתהדקת, לא משאירה מקום ליותר מידי ספקות.
גרוני משותק. מנסה לבלוע את הרוק, שנתקע לו אי שם באמצע הדרך. בניגוד לגרון המשותק, הלב פועם בחוזקה ואומר לי בקול ברור: " חסר אונים לחלוטין!".
