לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

זאת רק אני

סוף סוף מעיזה להעלות לכאן דברים שכתבתי ורציתי לומר.
לפני 19 שנים. 13 באוקטובר 2004 בשעה 16:52

פתאום
מבלי לרצות
ומבלי להתכוון
הלב התחיל להכנע.
למה,
אני לא בטוחה.
קסמיך פועלים עלי
גם ממרחק.
חומותי הבצורות
החלו להסדק
תחת
הסבלנות והרוך,
התקיפות והעקשנות
שלך.
כל יום אני נקשרת
אוהבת קצת יותר.
אתה לא מוותר,
אתה לא נרתע
מקוצי
המכוונים היטב.
לכן כל יום
אני אוהבת קצת יותר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י