זה ההומור השנון שלו שגרם לי להתחיל לדבר איתו.
הזכיר לי קצת את בן זוגי.
אחרי המון שיחות בצ'אט ועוד כמה באדומות החלפנו מספרים.
שיחה ראשונה באמת עם פשוש :)
הפתעת אותי!
זה לא רציני!
הוא מדבר בלי לעצור, בלי מחסומים, לא מתבייש.
הוא מקשיב, לא שופט, נותן עצה טובה, שותק.
כואב לו כשאני עצובה, כואב לי כשהוא עצוב.
הוא חדר לי מתחת לעור, לתוך הנשמה.
אני מקיאה לתוכו הכל, עצב, תסכול, שמחה, ולפעמים גם קצת שליטה.
אני יודעת שלא משנה כמה הוא סגור, מבוגר ממני, ביישן, אינפנטיל, זקן העם, הוא תמיד ייתן לי אוזן קשבת וכתף לבכות עליה.
אתה הנשלט הכי לא מחונך בעולם, אולי זה נובע מהעובדה שאתה שולט, אין לי שמץ *פרצוף תמים*
אבל מה שבטוח זה שאתה פשוש, אם תרצה או לא.
אז לאירוע המרכזי של הבוקר:
תודה :)
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=57639&postid=476057
אוהבת אותך מלא :)