לפני 9 שנים. 4 בספטמבר 2015 בשעה 8:03
פעם לא ידעתי מה זה לשנוא.
זה רגש שלא היה מוכר לי.
שמעתי עליו, ראיתי אותו, הרגשתי איך אנשים מתייחסים אליו, אבל לא חוויתי אותו על בשרי.
היום אני מכירה אותו, לימדו אותי להכיר אותו מקרוב.
זה רגש נוראי, שחור.
זה רגש שמכלה את הנפש מהפנים לחוץ.
אני לא אוהבת את התחושה שלו.
את הצבע השחור שהוא עוטף אותי בתוכו.
ברגע שהוא משתלט זה כמו עיוורון זמני, נפיץ, בוער, משמיד כל חלקה טובה שבי.
מלווה אותו כעס, בכי, עצבות, דיכאון, התקפי חרדה, דופק מואץ, זעם בלתי מוסבר.
אבל הכי גרוע זה מי שאני שונאת.
זה לא צריך להיות ככה, אבל זה המצב.
בור שחור חשוך ומלא שנאה.