אני נוטה לקרוא מלא בלוגים.
שולטים, שולטות, נשלטים, נשלטות, אחרים, אחרות, מתחלפים, מתחלפות, וכל מיני הירקות.
כל אחד פה מתאר את הזוגיות שלו דרך העיניים שלו.
רגעים שמחים, רגעים עצובים, רגעים של התרגשות, רגעים של כעס, גילויים חדשים/נושנים, ועוד מליון חוויות בדס"מיות/ונליות למינהן.
זה לא משנה אם הכותב הוא גבר, זה לא משנה אם הכותבת היא אישה.
אני קוראת בשקיקה.
תמיד כיף לקרוא חוויות ורגשות של אחרים, זה מנתק, מביא שקט רגעי, הזדהות, לפעמים גם גורם לריחוק, או מעלה רגשות שונים מצידי בתור קוראת.
אך אינני מצליחה להבין זוגות שמציירים הכל ורוד בזוגיות שלהם.
הרי עידן התמימות נגמר, לא הכל ורוד בעולמנו...
תמיד יש עליות ומורדות.
ולפעמים גם יש ירידות ;)
אני לא חושבת שאנשים ריאליים קונים את ההצגה של הלאבי דאבי הזאת.
כל זוג רב, לפעמים יותר, לפעמים פחות, אבל מה שבטוח... רבים.
לפעמים יש תקופה שהכל מושי פושי, ולעיתים ישנן תקופות בהן קשה.
איך אפשר להחזיק הצגה של שלמות לאורך זמן?
מי בכלל קונה את ההצגה הזאת?
למה בכלל זה טוב או מועיל?
כנראה שלעולם לא נדע :)
