לפני 8 שנים. 15 באפריל 2016 בשעה 15:04
לאחוז ברגעים הקטנים של החיים ..באותם רגעים שאני לא קיימת,
אלו אותם רגעים שאני נחה
נחה מעצמי,
לרגלייך,
הרגעים הקסומים שבהם אני עוצמת את עיניי
ומתמסרת אלייך
אותם רגעים שאני עטופה בזרועותייך..
הרגעים הקסומים
באים והולכים...
כמו רוח נושבת...
והכאב שאני זקוקה לו כ"כ,במיוחד עכשיו.
רק הכאב הזה ישחרר אותי
רק החניקה תגרום לי לנשום
רק הקשירה ...
תגרום לי להרגיש משוחררת,
רק אז אני אעוף כמו ציפור מעל כולם..
רק בתוך הכאב אני מוצאת את הנחמה.
♡