לפני 8 שנים. 16 באפריל 2016 בשעה 7:05
"לא המבקר חשוב,לא האיש המציין את מעידותיו של החזק-אלא האדם שבזירה עצמה,שפניו כוסו באבק,
והממשיך להיאבק באומץ.הטועה והנכשל שוב ושוב,המכיר את תחושת ההתלהבות העצומה,את ההתמסרןת המלאה,המקדיש עצמו למטרה נעלה.
במקרה הטוב טועם האדם את טעם הניצחון של ההישג הגדול,ובמקרה הגרוע,אם הוא נכשל,לפחות קורה הדבר תוך העזה גדולה,באופן שמקומו לעולם לא יכירנו בין הנפשות הקרות ורכות הלבב,שאינן יודעות לא ניצחון ולא תבוסה"
(תיאודור רוזוולט)
♡