קל לי יותר לכתוב מאשר לומר,
דרך אחרת לחשוף את עצמי...
אני מפחדת,
אני בטוחה,
אני יודעת,
אני פחות,
"אני אעשה הכל כדאי
להיות ראוי לך"
הייתי בשוק!!!!
אני עדיין...
לא יודעת מה לחשוב..
זה לא משנה מה אני חושבת
העניין הוא שאני מרגישה,
שוב לתת לרגש להשתלט עלי??
הרי חשבתי שאני חסינה
שאין כניסה לליבי יותר
אין כניסה לכאב הזה
אין כניסה לכלום!!
מה קרה???
איך פתאום יש לי פרפרים בבטן
פתאום אני עוצמת עיניים
ורוצה שתגע בי,רק אתה.
זה מרגיש לי אחרת
זה נלקח אחרת,
הגוף מגיב
רוצה...
לא מוכנה לוותר
אולי אח"כ אבכה,אף אחד לא יודע.
אבל עכשיו אני פה,
באותה נשימה
באותה הדרך ...
רועדת ולא מקור
רטובה ולא מחום
אוףףף אלוהים מתי יגיע מחר
אני חייבת,
מרגישה כמו ילדה קטנה
מרגישה קצת אחרת...
לא,לא.אני רגילה אחרת,זה משבש לי את החשיבה,זה מבלבל אותי
אני לא רגילה לזה.
אני רגילה להיות חפץ
להיות חור
להיות זונה
להיות כלבה
ופתאום הוא!!!!!!!!
אין לי תשובה...
רק להרגיש.
