תשוקה

סימנתי לי דרך חדשה

היא בטח לא תהיה פשוטה

אבל מתמקדת במטרה,

בטוח רגליי ידממו מהקוצים 

והלב יתכווץ ובטח לא פעם אחת

הבטן תכאב,

והעיניים מתישהו יפסיקו לדמוע.

אני מרגישה שסוף סוף אני עושה משהו בשבילי

אני קיימת..

אני לא רק "של" או "שייכת"

הצלחתי לנגב את הדמעות ולראות את עצמי.

אני מזיזה כל דבר שלא נכון לי

לא סוחבת על גבי יותר פסולת,

זו רק תחילת הדרך..

כן,יש בי חשש 

אבל לא אכנע לו הפעם.

אני כ"כ מחכה לרגע הזה

שבו אהיה "משוחררת" 

ממנו...

וזה יקרה בקרוב..

לא עוצרת בעצור!!!

♡