שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עמוק בתוכי

"אני שקעים לכל קמריך
אני ימים זורמים אליך
אני ציפור אומרת שירה
ובלעדיך אין בי מה..."
לפני 5 שנים. 19 בדצמבר 2018 בשעה 8:31

"לא יודעת איך להתחיל

מה לומר 

איך לא להבהיל"

 

עוד לא ברור לי למי אני כותבת

נדמה לי שבעיקר לעצמי

שנים שלא ממש הייתי כאן

שנים שלא כתבתי כאן או במקום פומבי אחר

שנים שלא הרגשתי באמת

 

ועכשיו?

עכשיו אני עושה צעדים קטנים

כל כך קטנים שנדמה שאני עומדת במקום

אבל אני לא

אני בוחנת, בעיקר את עצמי אבל גם אותך

אני לומדת, בעיקר את עצמי אבל גם אותך

אני נושמת נשימות עמוקות כמו שלא נשמתי מזמן

ושומעת את הקול שלי בראש, כשאני כותבת, בקצב וטון שכבר שכחתי...

 

אני לא מבטיחה שאצליח

אני לא יודעת לאן אני הולכת

וכמה רחוק אגיע

ואם בכלל

אני מבטיחה לנסות

 

ואולי כאן

אצליח לזקק לעצמי את המהות

 

ואפילו אם זה יהיה רק זה (ושנינו יודעים שזה לא!)

תודה לך

 

 

Alchemist​(שולט) - בהצלחה 😊
לפני 5 שנים
כנפיים​(נשלטת) - יש רגעים שמאד
יש רגעים שפחות...
זה מפחיד ... להיות צריכה, זקוקה...
מובנת מאליה?
לפני 5 שנים
SirCumAlot{☠️} - תתחילי בהתחלה, זה תמיד יותר קל מאשר להתחיל באמצע,

צחוק בצד, בזהירות, הכי זהיר שתוכלי, תשאלי תתייעצי עם אחרות, תבררי, תשמרי על הגוף והנפש, והכי חשוב... תחושות בטן, הן לעולם לא ישקרו לך.
בהצלחה.
לפני 5 שנים
כנפיים​(נשלטת) - תודה רבה

תחושת בטן היא דבר חשוב....
הנה זה יהיה הפוסט הבא שלי
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י