הרגע הזה בחיים שלכם שאתם עומדים לפני החלטה חשובה, אותו רגע אשר גורם לזמן להאט, למחשבה להתמקד, לחיים לעבור מהר. זה הרגע שעבר על דפנה כשניגשה לצאת מהמרפי'ס. היא נעצרה, מבטה ננעץ בעוברים ושבים, אך היא לא ראתה אותם, היא ראתה רק את עצמה.
היא לא מכירה אותו והיא הייתה חייבת להודות שהוא מוזר. איזה גבר קובע פגישה ואז אומר את הדברים שהוא אמר? משהו אצלו ממש לא תקין. אבל... תמיד יש את האבל... תמיד יש את הגרסה השניה, זו שיכולה להיות ההחמצה, או הניצחון.
היא סידרה את שיערה אחורנית, הרטיבה את שפתיה ולקחה נשימה עמוקה. היא תלך הביתה. כל הסיפור הזה היה יותר מדי מוזר. איך הוא אמר? אם היא תבחר לפנות ימינה אז הוא יצא מחייה...
דפנה לקחה את הצעד הראשון ו... פנתה שמאלה.
חייכתי, הבטתי בה מרחוק, עוקב אחריה להיות בטוח שהיא לא תעצור ותחזור על עקבותיה. אך דפנה הייתה החלטית. היא לא ידעה לאן היא הולכת, אך היא המשיכה ישר, לאותו כיוון אשר בישר כי הלילה... היא תהיה בידיו של זר, בידיים שלי.
התחלתי ללכת לכיוונה, מכוון את מהירות ההליכה על מנת לפגוש בה בדיוק לפני היציאה מהמרינה, וכאשר הגעתי אליה הנחתי את ידי על גבה, חייכתי רכות וליוויתי אותה לכיוון היציאה. דפנה לא עצרה לשניה.
נכנסו לרכב.
"אני לא מאמינה." היא לפתע אמרה. "אני לא יודעת מי אתה אפילו."
הסתכלתי עליה. היא נראתה מפוחדת. אך הערב החל, ודפנה כבר בחרה. התנעתי את הרכב ויצאנו לדרך. היא הסתכלה עלי, על הרכב, בוחנת כל פרט ופרט. נסיעה בת רבע שעה עברה לדפנה כשעה שלמה.
הגענו לדירתי, פתחתי את הדלת והיא נכנסה באיטיות, בהססנות. מסתכלת מסביב.
"וואו..." היא ניגשה לפינת הסלון והסתכלה מבעד לקיר המסך. "איזה נוף."
סגרתי את הדלת מאחורי וניגשתי לעמוד מאחוריה. הרשיתי לה מספר שניות להנות מתל אביב הלילית ואז הנחתי את ידיי על כתפיה, ליטפתי את זרועותיה בעדינות והתקרבתי אל שיערה. הריח שנדף משיערה גרם לי להסתחרר באותו רגע, בתחושה אשר לא הרגשתי כבר שנים. לרגע אחד כמעט והשלמתי עם עצמי כי אני רוצה לשכב איתה, לא לשלוט בה, לא להתייחס אליה כאל זונה, אך השולט שבי הזכיר לי מי אני.
"את מפחדת?" לחשתי.
"אני צריכה לפחד?" היא ניסתה להסתובב אך לא אפשרתי לה.
"כן." השבתי בצורה מצמררת. "אך לא ממני. את צריכה לפחד מלא להרגיש, את צריכה לפחד מהרצון לברוח, את צריכה לפחד ממה שיכול להגיע, אך זה לא אומר שזה יגיע." החדרתי את האצבעות אל בין שערותיה וליטפתי בעדינות. דפנה עצמה עיניים והטתה את ראשה אחורנית, נהנית מהמגע העדין בין שערותיה.
"דפנה... אני רוצה שתתמסרי. אני רוצה שתתני לי לשלוט בך, שתתני לי את הרשות לגעת בך היכן שאני רוצה, איך שאני רוצה."
דפנה ניסתה להסתובב בשנית, אך עצרתי אותה עוד פעם.
"אני לא מכירה אותך, ואני לא עושה דברים כאלה בפגישה ראשונה."
"את לא מכירה אותי, ואת לא תעשי כלום, אני אעשה לך."
היא פתחה את עינייה והסתכלה על עצמה בזכוכית. הייתי נותן הכל על מנת לשמוע את מחשבותיה. אך לא הייתי צריך. ידעתי מה היא עומדת לומר.
"אם אני אומרת לך להפסיק, אתה מפסיק."
חייכתי. בכל ונילית יש את מושג ההתמסרות, את הצורך בחוסר אונים, בפחד, בהתרגשות. זה לא אומר שהיא יכולה להיות שפחה זונה, אך סאבית היא כן.
"רוזמרין." לחשתי לה באוזן. "זו מילת בטחון. כשתאמרי אותה אני אפסיק הכל באותה שניה."
"רוזמרין?" היא שאלה, כאילו מוודאת.
"כן."
לפני שהיא הצליחה להגיב האצבעות שלי ננעלו ואחזו בשיערה. משכתי את ראשה אחורנית וחשפתי את צווארה הלבן. נישקתי אותה בצוואר. היא הייתה טעימה. דפנה הפתיעה אותי, היא לא התנגדה למשיכה הפתאומית הזו, אך לא השליתי את עצמי, כל זוג היום מתנהג בצורה קצת אגרסיבית ברגעים האינטימים הראשונים.
"כן......." היא פלטה כשהיא נאנחת.
ידי הימנית החליקה לכל אורך גופה. מהצוואר, עם עצירה רגעית על שדייה, נגיעה אגרסיבית ואירוטית, המשך לכיוון הבטן, האגן, והישבן.
דפנה לבשה שמלה לבנה עם נגיעות אדומות, קצרה, צמודה להפליא, אשר הגיעה עד ברכיה והחמיאה מאוד לגזרתה. היד נעצרה על הישבן שלה. הרמתי את השמלה וחשפתי חוטיני שחור אשר גרם ללב שלי לפעום במהירות. כל זה שלי הלילה חייכתי חיוך ממזרי שנעלם באותה מהירות שהגיע. זה לא זיון...
נגעתי בישבן החשוף שלה כשאני מעביר את ידי כל מספר שניות אל בין רגליה. כל פעם נוגע עוד ועוד... דפנה החלה להתנשף בצורה הכי ארוטית אשר שמעתי מחיי.
היא ניסתה להסתובב עוד פעם, הפעם הרשיתי לה. היא נעמדה מולי והתקרבה לנשק אותי. לא זזתי. השפתיים שלה, כל כך עדינות, כל כך טעימות. הלשון שלה זזה בתוך פי. אם זו נשיקה אני לא יכול לחכות לדעת מה זו מציצה אצלה. שיתפתי פעולה, אך לכל דבר יש את קו הגבול שלו, ושלי נמתח באותה שניה.
השולט התעורר.
תפסתי את השפה התחתונה שלה בין שיניי ונשכתי קלות.
"ממממממממ!" היא השמיעה בחוסר נוחות.
שיחררתי.
היא ציחקקה. מה מצחיק???
נשארתי עם אותה הבעה, אדישה, סקרנית, סדיסטית והרמתי את ידי לליטוף קל. הפנים שלה היו כל כך עדינות, צעירות. וכך... ללא התראה... זה התחיל.
סטירה קלה ביותר על הלחי הימנית.
עינייה של דפנה נפתחו מיד, הבעת החרמנות נעלמה תוך שניה מפרצופה הצעיר.
"אחחח... מה זה?"
ליטפתי אותה עוד פעם.
"זה על זה שעצרת אותי."
עוד לפני שהיא תוכל להגיב שלחתי את ידי אל צווארה ואחזתי בו בחוזקה, תשוקה.
"רצית את הריגוש, נכון? בחרת שמאלה... ולא ימינה." לחצתי קצת על צווארה. "ריגוש לפעמים כואב." התקרבתי אל שפתייה העדינות ונגעתי בהן עם שפתיי. נגיעה קלה, רק על מנת שתרגיש את נשימתי. "ולפעמים הוא מספק..." לחשתי כשאני צמוד אליה.
אחזתי בידה והובלתי אותה לכיוון ספת העור הלבנה. התיישבתי כשאני עדיין אוחז בידה ומשכתי אותה על מנת שתעמוד מולי. הרמתי מבטי אליה ובהיתי. היא עמדה שם, מבט מהופנט, מבולבל, מחורמן. היא לא הבינה מה עושים, היא לא ידעה מה לעשות. לגעת בי? להתקרב אלי? אני חושב שהיא הרגישה פחד... אני חושב שבפעם הראשונה היא לא הייתה בשליטה.
"תספרי לי על הפעם האחרונה שלך."
דפנה הביטה בי והזיזה את ראשה מעט שמאלה, כמו הכלבים כששואלים אותם אם הם רוצים לצאת לטיול.
"פעם אחרונה שמה?" היא התחכמה.
"על הפעם האחרונה שגבר זיין אותך." נשארתי רציני.
דפנה הסתכלה עלי עם מבט בוחן. האם הייתי רציני?
"מה לספר?"
"על הפעם האחרונה." חזרתי על עצמי.
"אבל מה אתה רוצה שאנ..."
"על הפעם האחרונה!" שאגתי.
היא שתקה. הסיטה את מבטה ובלעה רוק.
"לפני חודשיים. מישהו שיצאתי איתו חודש." היא אמרה כמעט בלחש.
"איפה זה היה?"
"אצלו."
"הוא גר לבד? עם ההורים?"
"עם ההורים."
"הבנתי." הנהנתי בראשי. "כלומר הייתם צריכים להיות בשקט?"
"הם לא היו בבית." היא ענתה והחזירה מבטה ישירות אלי. מבט של כעס החל להיווצר על פניה.
"את צורחת שמזיינים אותך?"
דפנה הסתכלה עלי עם מבט צורם. היא רצתה ללכת לפי דעתי, אך הבינה שהיא מעדיפה להשאר. חוסר הידיעה גרם לה לרצות לדעת לאן זה מוביל.
"לפעמים." היא ענתה בעדינות.
"למה רק לפעמים? במה זה תלוי?"
"בגבר מן הסתם. איך הוא זז, מה הוא עושה."
הנהנתי בראשי.
"תספרי לי מה עשיתם כשהיית בבית של ההורים שלו."
המבט של הג'נג'ית גרם לי לזקפה. אם היא תביט בי כך כשאהיה בתוכה, אני אגמור רק מהמבט.
היא הבחינה בבליטה אשר החלה להווצר במכנסיי.
"אני יכולה לשבת?" היא שאלה והביטה על המקום הפנוי בספה.
"לא."
עברו מספר שניות בהן דפנה עיכלה כי השבתי בשלילה על בקשה לשבת, אך היא מיד המשיכה;
"אין מה לספר. הגעתי אליו, התחלנו להתמזמז ושכבנ..."
"תספרי לי מה עשיתם בבית של ההורים שלו!" צרחתי תוך כדי שאני מכה בחוזקה את הספה.
היא נבהלה, קפצה מעצמת המכה.
"אה..." היא החלה לגמגם. "הגעתי אליו... ראינו קצת טלויזיה, הוא העביר ערוצים לא היה מה לראות, ואז הוא התקרב אלי ונישק אותי. התחלנו לגעת אחד בשני, והתחיל לעמוד לו. נגעתי בו מבעד למכנסיים, הוא נגע לי בחזה, פתחתי לו את המכנס, משכתי את התחתונים למטה והתחלתי לעשות לו ביד." היא עצרה, בדקה לראות כיצד אני מגיב ומה מצב הזקפה השלי. "הוא לחש לי שהוא רוצה שאני ארד לו, אז התכופפתי והתחלתי לרדת לו."
"אהבת את זה שהוא אמר לך?" הפרעתי.
היא חשבה קצת.
"הוא לא אמר לי... הוא כאילו ביקש ממני הוא שאל 'את רוצה לרדת לי?' אז ירדתי לו.
"למה?" הפרעתי עוד פעם.
"למה ירדתי לו?"
הנהנתי בראשי.
"כי אם הוא שאל אז הוא רוצה, ואם הוא רוצה אז אני רוצה שהוא יהנה, שיהיה לו טוב."
"תמשיכי."
"אז ירדתי לו איזה חמש דקות ואז הוא ביקש שאני אעלה עליו."
"הוא ביקש...?" אמרתי בצורה הכי צינית שיכלתי. ונילים.
"כן. אז הורדתי את הג'ינס שלי, ואת התחתונים והתיישבתי עליו."
"זהו?"
"כן. אחרי עשר דקות בערך הוא גמר."
חייכתי. הסתכלתי מסביבי, השלט של המערכת שכב לידי. הרמתי אותו, הפעלתי את המערכת ובחרתי תיקיה שהשירים בה נועדו למטרה אחת בלבד, סשנים ארוטים. בהם הכאב משחק תפקיד משני והארוטיקה משחקת תפקיד מרכזי. השיר הראשון Youssou N'Dour - 7 Seconds ft. Neneh Cherry. ישן... אני יודע... באותה מידה הייתי יכול כבר לשים את הדיסק של אניגמה מהתקופה שהיינו ילדים, אבל תנסו סשן עם השיר הזה ברקע... אתם תבינו.
"תתפשטי." החזרתי את עיניי לדפנה.
"מה?"
"תתפשטי." עניתי ביובש.
דפנה הסתכלה עלי, על המערכת אשר החלה את השיר. היא הרימה את ידה באיטיות, להוריד את הרצועה הימנית של השמלה מכתפה, אך...
"לא." עצרתי בעדה. "תחשבי שאת חשפנית."
הג'ינג'ית העדינה הסתכלה עלי במבט מוזר, אחד אשר הראה בבירור את המאבק הפנימי. ולמרות זאת... היא החלה לרקוד באיטיות, להזיז את גופה בצורה הכי חושנית שראיתי מחיי. הסתובבה במקום, הפנתה את ישבנה אלי, הזיזה אותו באיטיות, העבירה את ידה לאורך גופה, זרקה את שיערה קדימה... מופע כזה לא ראיתי שנים. הזקפה שלי החלה ללחוץ.
השיר הנבחר בהחלט התאים לתמונה, לתזוזות, למהירות.
היא התקרבה אלי, נכנסה לתפקיד, התכופפה אלי כמו נחש אשר מתפתל ונוגע בעזרת גופו בכל סנטימטר. גופה השתפשף בגופי, החזה שלה נגע בזקפה שלי, הידיים שלה עברו על גופי. היא דחפה את עצמה ממני וחזרה לרקוד מולי, זזה, מתפתלת, זורמת כמו נהר אשר הייתי נותן הכל על מנת לטבול בו.
היא משכה מכתפה הימנית את רצועת השמלה ובאיטיות הרשתה לעצמה לחשוף את החצי הימני של החזיה שלה. היא העבירה את ידה על החזיה החשופה, נוגעת בחזה שלה בארוטיות מרשימה. הרצועה השמאלית ירדה באותה מהירות ואז... השמלה נמשכה אל הרצפה, השאירה את הג'ינג'ית הבהירה, העדינה והסקסית הזו בחזיה ותחתונים שחורות.
הגוף החצי ערום שלה שיגע אותי. היא המשיכה לרקוד, באיטיות, בפיתוי אשר גרם לי לרצות לזרוק את המשמעת העצמית שלי לפח, לקפוץ מהספה ולתת לה את הזיון של החיים. אך השולט שלט... ואני ריסנתי את עצמי. היא תקבל היום את הזין שלי... אך זה יהיה רק לאחר שאני אשבור אותה, רק לאחר שאאלף אותה, רק לאחר שהיא תעבור את שרשרת החיול... מסאבית, לשפחה, לזונה.
היא התקרבה אלי בשנית, הפעם הניחה את ישבנה על הזקפה הברורה, הזיזה את אותו אגן מרשים אשר הבחנתי בו לראשונה בחוף הים. זה לא נפסק... הרגשתי שהיא מחפשת את הנקודה בה הוא ישכב ממש באמצע ישבנה, ואכן בשניה שהיה כך היא החלה לזוז קדימה ואחורה... התחרפנתי.
הרמתי את ידיי ופתחתי את החזיה. היא מיד הרשתה לה לסגת מזרועותיה וליפול לרגליה. היא הייתה עם גבה אלי, אז לא זכיתי למבט הראשוני של שדייה, אך דפנה לא איכזבה. היא שלחת את ידייה אל ידיי ומשכה אותה אל החזה המושלם שלה. ולכל אלה אשר מאמינים שגברים מחשיבים חזה מושלם בתור חזה גדול... דפנה הייתה B.
העברתי את אצבעותיי על הפטמות הקשות שלה, צבטתי אותן, הכאבתי... היא הטתה ראשה לאחור והרשתה לי להמשיך.
ואז, לפתע קמה, התאימה את צעדיה לשיר אשר התנגן ברקע הדירה, הסתובבה אלי עם מבט חושני, אחד כזה אשר יגרום לכל גבר להאמין שהוא עומד לעבור את הסקס של החיים שלו. היא התכופפה על ברכיה, דחפה את רגליי לצדדים והתקרבה. ידה נשלחה אל בין רגליי... נוגעת, מלטפת...
"אתה רוצה שאני ארד לך?" היא שאלה בחושניות.
"לא." עניתי בפתאומיות.
היא לפתע עצרה. היד לא זזה, הגוף הפסיק לנוע.
"לא?" היא שאלה בהפתעה.
"או שארשה לך להכניס אותו לפה שלך... או שארצה לזיין לך את הגרון. אין משהו אחר."
דפנה הסתכלה עלי כשהיא על ברכייה בין רגליי. היא הבינה.
"אתה אוהב סאדו מאזו?"
צחקתי.
"זה לא היה מובן עד כה?" שאלתי.
היא חייכה, הסתכלה מסביב ואז החזירה מבטה אלי.
"אתה מרשה לי לרדת לך?" היא לפתע שאלה.
"למה?"
"למה מה?"
"למה את רוצה לרדת לי?"
דפנה חייכה חיוך שובב והחלה לפתוח את המכנס.
"כי אני רוצה לראות אותך נהנה."
"לא." עצרתי את אצבעותיה כשהמכנס כבר חצי פתוח. "את רוצה לרדת לי כי את כאן להנאה שלי."
דפנה נראתה מבולבלת.
"מה ההבדל?"
התכופפתי קדימה והתקרבתי לפנים העדינות שלה.
"ההבדל הוא שבראשון את רוצה... בשני... אין לך ברירה."
דפנה חייכה. היא הנהנה בראשה. ואני הרשיתי לעצמי להשען אחורנית חזרה על הספה.
"אז אתה מרשה לי להכניס אותו לפה שלי?"
"למה?" חזרתי על השאלה.
"כי אני כאן בשביל שאתה תשתמש בי להנאתך."
חייכתי חיוך רחב. דפנה התחילה להבין.
