הגרון

כשאני מסיים להשתין אני משאיר טיפה אחת על קצה האצבע שלי ולא שוטף ידיים

אני חוזר לבר, לוגם מהבירה

את מסתכלת עלי

אני מסתכל עלייך

אני מראה לך את הטיפה ומנגב אותה על גב היד שלך. משרטט קו ישר מצד לצד.

את מחייכת

אני אוחז בפרק היד שלך. עוטף אותו כמו אזיק. לוחץ.

אני מדמיין את הטיפות בתחתונים שלך. 

אני יודע שהן שם.

היא מטורפת. מסוכנת.

היא תהרוס לי את החיים.

אני לא יכול לסמוך עליה.

יום אחד היא תתפוצץ ותחשוף הכל. מול אישתי. מול הילדים.

הכל יתפרק.

אסור לי לעשות את זה.

זה דפוק לגמרי.

דפוק לגמרי.

אבל אלוהים כמה שהיא זונה.

ואיך היא מוצצת.

וכמה הסטיות שלה מחוברות לשלי.

וכשאני מתעורר בבוקר במיטה ליד אשתי והזין שלי עומד כמו בטון, זה בגלל שחלמתי על הריח של הכוס שלה על הידיים שלי.

אני: בואי לפגוש אותי אני בחתונה של חברים ב<<שם של גן אירועים>>

היא: אני יודעת איפה זה. חצי שעה.

חצי שעה אח״כ אני מזיין לה את הגרון באחד מתאי השירותים. מחזיק לה את השיער בידיים שמנוניות. מסריח מאלכוהול זול. הברכיים שלה נוגעות בשתן של אחרים. אני גומר ואנחנו צוחקים ויוצאים ואני לוקח לנו עוד משהו לשתות.

אני: היית פה פעם?

היא: התחתנתי פה.

אני לא יודע כמה זמן ישנתי. כמה דקות. לא יותר.

הזין שלי עוד היה רטוב ואפשר היה לראות שאריות של זרע בערווה שלי.

היא שכבה לידי

מחזיקה את הזין שלי ביד אחת

מעבירה את אצבעות היד השניה בשיער החזה שלי

הראש שלה על הכרית.

״נרדמתי״ אמרתי

״נחרת״ ענתה

״היו לילות קשים״, אמרתי, ״באתי אלייך על אדי דלק״

״ועכשיו מה?״

״עכשיו המיכל שלי מלא״ אמרתי והרגשתי איך הזין שלי מתקשה באצבעות שלה, ״טפסי עלי. תחדירי אותי לתחת שלך. ואל תפסיקי לרכב עד שאומר די״.

בואי

אני רוצה לנצל את החולשות שלך

כדי לספק את החולשות שלי

זה נעים תוך כדי

לפחות לי

אח״כ יש קצת שקט בראש

ואח״כ שנאה עצמית

אבל קודם בואי

יש לי אנרגיה לשחרר

זרע לשפוך

כעס לפרוק

בואי

תביאי חברה

את לא רוצה לבטל, אבל עולה לך החום

והשיעול

והכל כואב

אבל את רוצה להפגש

ואני מחלים ומחוסן ולא אכפת לי

אבל

אבל

אבל

אבל

אבל אני לא רוצה להביא איתי שום דבר הביתה

אז אני שומר על מרחק

מרחק השפרצה

מרחק השתנה

מטר?

אולי קצת פחות.

את עירומה מולי. רועדת מקור. החימום עובד.

אני מוציא את הזין מבעד לרוכסן הפתוח. נוגע בו בידיים קרוב.

נוגע בעצמי.

גומר. טיפות נופלות בדרך אלייך ועלייך.

משתין. על הרצפה. עלייך.

מתנקה עם מגבון. משליך על הרצפה.

והולך.

אני חושב שאת מבלבלת בין דדי דום לשוגר-דדי.

בין DDLG ו Pay-for-play.

אני כזה, אבל לא כזה.

תבחרי.

יש לך שתי אופציות, מבחינתי:

את יכולה לבוא להזדיין.

ואת יכולה ללכת להזדיין.

תבחרי.

את רוצה להפגש לכמה דקות, בשביל לראות. בשביל להבין. לפני שקובעים משהו ״אמיתי״.

אני נוסע ומחכה לך כמה דקות.

את יורדת למטה. אני צופר צפירה קטנה.

את מסתובבת, רואה אותי ובאה. נכנסת לאוטו. מתיישבת.

יותר מדי בושם. לא נורא.

את לא יודעת מה לומר.

אני לא אומר כלום.

את לא יודעת מה לומר.

אני אומר ״נו?״

את אומרת ״כן״

אני אומר ״כן״

את אומרת ״אני צריכה לחזור לעבודה״.

אני אומר ״רגע״

אני שולח יד אל העורף שלך. לופת לך את השיער קרוב לקרקפת. חזק.

בורחת ממך אנחה קטנה. חיוך קטן.

אני אומר ״את יכולה ללכת״ ומשחרר ״נקבע בקרוב״.

את יוצאת. אני נוסע.

המצבטים היפניים מחוברים בינהם בשרשרת שאפשר למשוך בזהירות.

הרוב יחברו אותם כשהשרשרת תלויה מלפנים. מכבידה. מושכת את הפטמות והחזה כלפי מטה.

אני מעדיף הפוך.

השרשרת על העורף והמצבטים באים מלמעלה. מושכים את החזה למעלה מהפטמות. ומשקל החזה הוא זה שמכביד ומושך את הפטמות כלפי מטה. לא משנה כמה הוא קטן.

וכשאני מושך לה את הראש אחורה מהשיער, אני יודע שזה נותן עוד מתיחה קטנה לשרשרת שנותנת עוד מתיחה קטנה למצבטים, שנותנים עוד משיכה קטנה לפטמות - והיא נושכת את השפתיים כשהיא שואפת מהר אוויר מהכאב.

ואני יכול להרגיש את הכוס שלה מטפטף על הסדינים.

אז אני מסכם, אמרת שאת לא בענין של השפלות ואת לא אוהבת ממש כאב. וגם שלא יורקים עלייך או שום נוזל גוף אחר לא מתקרב אלייך. וגם אף אחד לא חודר ולא יחדור לך לתחת. ובלי קשירות. ולא למשוך בשיער. ובלי שטויות ומשחקים.

אמרת את כל זה.

אחלה. 

אני שמח שהכל ברור.

את מוזמנת לומר את זה גם לבחור הבא.

אני מוותר.