לפני שנתיים. 8 בפברואר 2022 בשעה 11:15
היד שלי כואבת, אבל אני ממשיך.
הקור והיובש גרמו לכך שכל מכה שאני נותן לך מרגישים לי כאילו העור שלי עומד להתבקע.
אבל אני ממשיך.
ובסוף זה קורה.
טיפות דם קטנות ניתזות מכף היד שלי. או לפחות כך נדמה לי.
אולי זה העור שלך שהתבקע.
אבל אני ממשיך.
מכה שוב ושוב ושוב ושוב.
התחת שלך אדום. כחול. סגול. שחור.
ואני ממשיך.
משחרר דרך היד את כל הקשיים שלך. את על העצבים שלי.
מתיר קשרים. מפרק עכבות.
היד שלי רותחת. כואבת.
התחת שלך גם.
הנשימה שלך מהירה. העיניים שלך עצומות.
אני מגיש אגודל לפה שלך. את מוצצת אותו כמו טיפת מים במדבר. כמו הדבר האחרון בעולם שמחזיק אותך בחיים.
אני עוצר.
ביד הרותחת אני פותח מכנסיים. נוגע בעצמי. מתקרב אלייך.
גומר. גומר. גומר. גומר. גומר. גומר.