היא עומדת עירומה מולי. עיניים מכוסות. מחכה.
״תגעי בעצמך״ אני אומר, ״תראי לי מה עושה לך נעים״.
היא מתחילה לגעת בעצמה.
״אני צריכה לשבת״, היא אומרת, ״זה לא עובד לי בעמידה״.
אני לא אומר מילה ומוליך אותה בשקט למגבת שמונחת על הרצפה.
״שבי״ אני אומר, ״תמשיכי״
היא מתיישבת. נשענת קצת אחורה, מפשקת רגליים וממשיכה. אצבעות זזות מהר. חודרות. יוצאות.
אני מלטף לה את הראש. היא פונה אלי. אני מסובב לה את הראש בחזרה.
״תמשיכי״ אני אומר, ״אני רוצה לראות אותך גומרת״.
היא ממשיכה. קשה לי לומר אם היא מגבירה קצב או לא, אם היא לוחצת חזק יותר או לא. אני מסתכל על הגוף. אני מקשיב לנשימות. אני רואה איך היא מתקרבת לקצה. הנשימות שלה מתקצרות והקצב שלהן עולה. היא גונחת קצת. בשקט. גניחות קצרות. עצורות. היא מגבירה קצב.
״אל תעצרי״ אני אומר לה, ״לא משנה מה״.
אני נעמד מולה ופותח מכנסיים. מסתכל על הגוף שלה, מקשיב לנשימות. המהירות עולה. הגניחות חדות יותר.
אני משחרר ונותן לזרם שתן חזק לצאת ממני. היא עוצרת כשזה פוגע לה בגוף, אבל לא זזה.
״אל תעצרי״
היא ממשיכה. חזק יותר.
אני מכוון את הזרם לפנים שלה. לשיער. חזרה אל הגוף.
הנשימות שלה קצרות קצרות והרגליים שלה רועדות כשהיא גומרת, כמה שניות אחרי שאני מסיים.
היא מולי. רועדת. רטובה.
האוויר קר.
היא מושיטה יד לכיסוי העיניים ואני עוצר אותה.
״חכי״ אני אומר. עכשיו תורי לגמור.
