רעשים של שקט

אמש במוריקאי היה שיעור מתקדם יחסית, שעסק בקשירת אגורה (רגליים משולבות) ו-Predicament. איך נתרגם את זה כדי שיתאים לנו? 

התרגום המילולי הוא "מצב קשה" או "מצב מסוכן", שניהם יכולים להתאים לדעתי.

בעיקרון מטרת הקשירה היא להקשות על הנקשר.

לפעמים זה להכניס אותו לתנוחה שמקשה עליו ישר, לפעמים הקושי מתגבר ככל שהזמן חולף. 

הקושי הפיזי מוביל לקושי מנטלי. 

הרי הנקשר אינו יודע בדיוק כמה זמן הוא הולך להישאר ככה.

הקושי גם מונע תחושת זמן אמיתית, כי לפעמים כל רגע הופך לנצח. 

לפעמים הקושר נותן לנקשר לבחור בין שתי תנוחות שאינן נוחות, ואז הנקשר עובר בין אחת לשניה, מבין שהמעבר הוא מן הפח אל הפחת. 

כל הדברים הנ"ל מאוד מגבירים את תחושת הספייס, כי הנקשר עסוק עם עצמו ללא הרף, אז כל השאר נמחק.

מהצד שלי כקושר, כאשר הנקשרת שלי מצויה במצב הזה, חשוב לי לדאוג למגע פיזי רציף.

יד מונחת על הגוף,

ללטף את השיער,

וכן הלאה,

זה נותן לנקשרת נקודת אור, מונע ממנה להישבר תחת הקושי ומזכיר למוח שלה שהיא לא לבד, מישהו שומר. 

היתרון בסשנים מסוג זה הוא שניתן לערוך אותם כמעט בכל מקום, רק צריך להיות מניאק יצירתי.

תודה לספונטנית שהצטרפה אליי לשיעור 😄 

שבת שלום

לא תאמינו מה שקרה אחרי זה (ככה עושים קליק בייט?) 

לא הבנתי אם הן סובלות או נהנות שם

לפעמים השיעורים האמיתיים אינם נמצאים בתוכן של השיעורים שאנחנו הולכים אליהם.

למה אני מתכוון?

קבעתי אמש ללכת לשיעור חבלים עם חברת כלוב מסוימת ומקסימה,

כיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שלה בסטודיו היא הייתה צריכה להיות בשיעור "מבוא לשיבארי".

השיעור האמיתי אליו רציתי ללכת התחיל שעה לאחר מכן, אבל כיוון שלא רציתי שהיא תרגיש בודדה בשיעור עם אנשים שאינה מכירה, הקדמתי והגעתי גם לשיעור הזה.

עכשיו תבינו,

אני לימדתי שיעור "מבוא לשיבארי" בעצמי בסטודיו אחר לפני כמה שנים. 

אני יכול לדקלם לכם את השיעור הזה אם תעירו אותי באמצע הלילה תוך כדי ריצה למרחב מוגן.

אבל בעודי יושב שם בשיעור הזה,

לימדתי את עצמי משהו אחר.

שליטה עצמית.

הקשבה.

הרי יכולתי לתקן אותו בערך מיליון פעם תוך כדי שיעור, כי מה לעשות - נאמרו טעויות או אי דיוקים כאלו ואחרים.

אבל ישבתי בשקט, הקשבתי וחייכתי. 

כי בשורה התחתונה,

אין יותר מדי משמעות לשיעור הזה במורד הדרך, לומדים שם קשר אחד אשר עומדים להשתמש בו בערך מיליון פעם אחר כך בכל שיעור אפשרי או כל קשירה אפשרית.

המשמעות בשיעור הזה נמצאת אולי בעיקר בנושא הבטיחות, למרות שנאמרו שם כמה דברים שאני דווקא יותר מחמיר איתם.

כמישהו שפעם ישב מול אנשים ולימד אותם, אני יודע מה זה אומר כשיש תלמיד חוכמולוג שמפריע, והפעם בחרתי לא להיות כזה,

למרות שבעבר הייתה לי הנטייה לנסות להראות את חוכמתי.

אז הנה, אולי, שיעור נוסף - ענווה.

השיעור שבא אחריו היה חמוד, מאוד בסיסי ברמתו, כיאה לרמת התלמידים, וגם שם, למרות שכבר ממש רציתי לקשור, 

נשמתי,

חיכיתי,

הקשבתי,

ואז קשרתי.

בתרגול של החומר הנלמד בחרתי להוסיף עוד אלמנטים, כדי לתת לנקשרת המקסימה שלי קצת תחושה של קשירה מעבר למה שנלמד בשיעור. 

למה אני מתכוון?

בשיעור לימדו קשירת רגליים מסוימת, אז כשמתרגלים הידיים של הנקשרת אמורות להיות חופשיות.

מבחינתי זה לא מכניס את הנקשרת ל State of Mind המתאים. 

אז בהתחלה קשרתי אותה ברתמת חזה עם ידיים מקדימה, עם חבל תלייה לבמבוק מעל, כדי שתוכל להישען עליו בזמן שאני קשור לה את הרגליים.

ככה אני משיג כמה דברים. 

תנוחת הידיים קדימה נותנת תחושה בטוחה ומוגנת. חיבוק עצמי. אך בו זמנית יש הגבלת תנועה וריתוק, מה שמכניס לתחושה של קשירה אמיתית.

באקט עצמו של קשירת הרתמה אני יוצר קירבה ומגע. דברים הכרחיים כדי, שוב, להשיג את מטרת הקשירה האמיתית, מעבר לתרגול תוכן לימודי.

בשלב השני של השיעור בחרתי לקשור לה את הידיים בתנוחת Teppo (רובאי), כי זה משיג את המטרות לעיל, ומכניס את הגוף של הנקשרת לתנוחה שחשבתי שתהיה מתאימה לצורה הסופית של התירגול.

לסיכום,

היו שיעורים מהנים, למרות שאת התכנים אני מכיר היטב, אבל הקלישאה לפעמים צודקת.

כל דבר בחיים יכול להיות שיעור.

ושוב תודה לנקשרת המקסימה שהגיעה מרחוק כדי לקחת איתי חלק בחוויה. 

מי צריך בכלל את התופעה הזו? 

לפני שאתם אנשים, תלמדו להיות בני אדם.

איך מישהו יכול להיות איש לפני שהוא בן אדם? 

לא ברור. 

בכל מקרה,

בוקר מאכזב, המתבגר היה אמור לבוא לבלות איתי בחלון זמן קטן שיש לו בין החזרות למופע סיום חוג הבלט שלו,

אבל מיכלית דלק סילוני החליטה שזה יהיה נחמד להתהפך ליד הבית הקטן שלו בערבה,

והכביש היה חסום עד ממש לא מזמן.

אז לא היה לו אוטובוס, ואני נותרתי שבור לב (סליחה על הדרמה)

אז נסעתי להתייצב בשירות התעסוקה, חציתי את הכביש וקניתי כובע שחייה בדקטלון,

וחזרתי הביתה לחתוך לי סלט עם טונה וביצים קשות לצהריים. 

בנימה אופטימית - סוף כל סוף ירדתי מתחת ל-80 ק"ג, שזה 3 ק"ג בערך תוך 3 שבועות של שחייה, אימונים ותזונה נכונה.

המטרה שלי היא לרדת עוד 5 ק"ג לפחות, אבל בעיקר להוריד את הבטן המעצבנת שגידלתי בזמן ההחלמה מהניתוח שהיה לי בכף הרגל. 

אז מחר אני אסע לסייע לאחי במעבר הבית שלו, הוא צריך מישהו שיודע לקדוח ולסדר דברים.

בשביל מה יש אחים? 😄 

קצת מבואס גם כי היא לא ענתה לי אתמול לטלפון, אבל אנסה שוב הערב... 

והנה תמונה, יש לי מלא

סתם, 

אני בטוח ארדוף את האתר הזה כרוח רפאים גם בעוד מאתיים שנה. 

בכל מקרה, 

מה נסגר עם החתולה הזו? 

למה היא אוהבת לישון ככה? 

לפעמים 

נדמה לי

שיש אנשים שמעדיפים

להתנצח

להתווכח

במקום לענות תשובה לעניין

כי הם חושבים

שזה איכשהו

מוציא אותם חכמים

ובכן 

Be yourself by yourself
Stay away from me
A lesson learned in life
Known from the dawn of time

לכל אחד יש. :)

בן אדם שואל שאלה מאוד ספציפית ומוגדרת, ומקבל רק תשובות שאינן קשורות בכלל לשאלה,

כי אנשים אוהבים כנראה לענות על שאלות שלא הופנו אליהם/אין להם מספיק ידע כדי לענות.

למשל - מישהו באיזו קבוצת פייסבוק הפנה שאלה לשולטים גברים בלבד (!!!) 

חצי מהתגובות?

נשים.

עוד איזה מישהו (אני) שאל משהו בפורום.

התגובות?

לא קשורות בכלל לשאלה.

הטבע האנשי נשגב מבינתי.  😄 

רוצים לדחוף את הדעה שלכם כי לדעתכם היא הו כה חשובה?

יש מספיק מרחב במרשתת, 

אין צורך לפלוש לשאלות לא לכם. :)

(שמתי סמיילי כדי שזה לא יראה תוקפני מדי, עבד?)

נ.ב. הוספתי בעריכה כי שכחתי דבר ממש חשוב!!!

הלכתי אמש לאיזו מסיבה שלא קשורה לפה בכלל, ופגשתי שם את אחת הנשים היפות בכלוב!! מישהי שממש דאגתי לה, ושמחתי לראות שהכל בסדר איתה 😄 

איזה סיום חמוד ואופטימי לפוסט זועם.

ראשית, הבהרה:

קיבלתי כל מיני הודעות בהן נשאלתי אם אני איזה קושר ספציפי שפירסם לפני כמה זמן פוסט מתנצל על כך שהטריד נקשרות (ואז תקף את כל מי שהגיב לו),

אז לא,

זה לא אני. 

חס וחלילה.

דבר שני:

קרה לי היום משהו מוזר בפטלייף. 

מסתבר שהחשיפה שם לתוכן מתנהלת בצורה מאוד יוצאת דופן - נניח אני שמתי לייק לתמונה שמישהו פירסם,

אז כל מי שחבר שלי או עוקב אחריי רואה ששמתי לייק לתמונה ההיא, ואז הוא חשוף אליה וכנראה שגם הוא ישים לייק.

מפה לשם, איזו תמונה שפירסמתי שם הגיעה לחשיפה שטרם נתקלתי בה אצלי

אפשר לראות למטה בצד שמאל כמה צפיות היו... מעולם לא עברתי את ה-100 נראה לי, ובטח שלא עברתי את ה-10 לייקים.

בעקבות כך, יש לי גם המון עוקבים חדשים מכל העולם, כיף סה"כ. מקווה לייצג את המדינה בכבוד עם כל הזימה שלי!!

ונקנח באישה הפוכה עושה חיקוי של סביבון (מי שמזהה את שם רתמת החזה זוכה בקשירה חינם)

חשבתי ללכת קצת לחדר הכושר, אבל 30 בריכות בבוקר הספיקו לי, 

מה גם שכואבים לי שרירי הרגליים מהטיול אתמול.

הלכתי אתמול לאיזה מאנץ' שאירגן חבר ותיק בנתניה.

הלכתי כי ידעתי שהיא גם תלך, למרות שהיא סימנה ואמרה שאולי.

אני מכיר אותה מספיק זמן, אז ידעתי.

הלב פירפר כשאמרנו שלום והתחבקנו,

ונהנתי לראות אותה בזווית העין בזמן ששוחחתי עם אנשים.

ניצלתי את ההזדמנות לדבר עם אנשים חדשים, עם חלקם שוחחתי בוירטואליה אך טרם פנים אל פנים,

היו שיחות מאוד מעניינות,

היו קצת ריכולים,

איכשהו יצא שבכל שיחה דיברתי קצת עליה ועל כמה אני אוהב אותה,

נשאלתי מספר פעמים מתי אחזור לקשור,

והייתי צריך להסביר את הדילמה והקושי -

מאוד רוצה לחזור לקשור, ממש משתוקק לכך

אבל

מאוד רוצה לחזור לקשור אותה, ממש משתוקק לה. 

מבחינתי היה ערב טוב,

כי מה יכול להיות רע

בלראות את אהובתך מחייכת ונהנית?

חם בנחל תבור 🥵🥵

סיימנו 7 ק"מ של מסלול לא קל בשעה וארבעים... 

יאללה חזרה לתל אביב!