לפני כשבועיים נפל דבר בביצה הטובענית שקרויה "קהילת הבדסמ הישראלית". שפחה ביקשה רשות מאדונה להשתחרר מרשותו על מנת להפוך לשפחה לאדון אחר. לא אכנס לכל פרטי המקרה כי מי שיודע, יודע ומי שלא יודע על המקרה, לא מתפקידי לרכל עליו.
ברצוני להדגיש שאף אחד מהנפשות המעורבות במקרה לא מוכרת לי אישית, מעולם לא פגשתי מי מהם ולמיטב זכרוני גם מעולם לא החלפנו אפילו מילה בצאט. מקובל עלי ששני האדונים שבהם מדובר הם אדונים אמיתיים וראויים מכל בחינה. גם מקובל עלי שהשפחה שבה מדובר היא שפחה נהדרת שכל אדון יכול היה להתגאות בה, אילו היתה שייכת לו.
לא על המקרה עצמו ברצוני לדבר ובטח שלא על הנפשות המעורבות במקרה, כל מה שקרה זה ענינם הפרטי ולאיש אין זכות להתערב לחיוב ובטח שלא לשלילה. מה שגרם לי לכתוב את הפוסט הזה, אלו התגובות לאקס- אדון כאשר הוא בחר לפרסם את המקרה.
היו לפרסום של האקס הרבה תגובות ורובן ככולן שיבחו את האדון על גדלות הנפש שהוא גילה בזה "שהסכים לשחרר" את השפחה לטובת אדון אחר שהיא התאהבה בו. נכון שלאותו אדון מגיע המון תשבוחות אבל הדבר היחיד שלא מגיע לו תשבוחת מבחינתי זה על "ההסכמה לשחרר".
אני שואל את כל המשבחים על הההסכמה לשחרור למה בדיוק הם ציפו? שאותו אדון יסרב? זה היה מונע בעד השפחה לעזוב? או אולי שיתבע אותה בבית משפט על "שהעזה" לעזוב ללא רשותו? אולי שילך למשטרה להתלונן שהיא מסרבת להמשיך להיות השפחה שלו?
אחרי הכל מה נותר לאדון לעשות כאשר שפחה מבקשת להשתחרר מלבד להסכים לזה? אז על מה בדיוק כל התשבוחות שקראתי באותו פוסט לאדון על ההסכמה לשחרר? האם באמת כל אותם משבחים לא מבינים שהשפחה היא רכוש האדון רק כל עוד היא חפצה בכך וברגע שהיא בוחרת להשתחרר אין כוח בעולם, שיכול או רשאי, לעצור בעדה מלעשות כך?
נכון שלאקס-אדון מגיע המון תשבוחות והוא הוכיח את עצמו כאדון ראוי וכשולט אמיתי אבל לא בגלל ההסכמה לשחרר. מגיע לו המון תשבוחות על שהבין במהלך התקופה שהיא היתה שפחתו, שטובת השפחה חייבת לעמוד מול עיניו כל הזמן. על שהבין וידע שבגלל שהוא נשוי והיא שפחה צעירה אין באפשרותו לספק את כל צרכיה הנפשיים והגופניים.
מגיע לו המון כבוד על זה שידע להוביל ולכוון אותה שתחפש לה שולט שיכול טכנית לספק את צרכיה, כלומר אדון פנוי. מי שמעולם לא עמד בפני הדילמה הזאת אולי לא יבין את גדלות הנפש של אותו אדון שיכל בקלות לאסור על השפחה להפגש עם אדונים אחרים. אמנם זה לא היה עוזר לטווח הארוך אבל זה היה מאפשר לו להנות מאותה שפחה ליותר זמן.
אין ספק שהפיתוי לא להתחשב בצרכי השפחה הוא גדול ורק אדון אמיתי וראוי מסוגל לעמוד בפיתוי כזה במיוחד כאשר מדובר בשפחה מעולה כפי שהבנתי מהתגובות.
לפני 17 שנים. 27 באוקטובר 2007 בשעה 10:12
