דרך המשקפיים שלי

לדעתי להיות שולט זאת משימה הרבה יותר קשה מאשר נשלטת, כמובן אם לוקחים את התפקיד ברצינות ולא רק כאמצעי להשגת עוד זיון. אולם מצד שני להביט במראה ולהכיר בזה שאשה היא נשלטת, אין ספק שזאת משימה בהחלט לא קלה. המשימה הופכת לקשה פי כמה כאשר אותה אשה בחייה הרגילים היא אשה אסרטיבית בעלת עמדה וכוח ובנוסף גם שולטת על צוות של עובדים.

אחרי הכל מילדות אנחנו גדלים על מושגים ומוסכמות חברתיות שלהיות עבד או שפחה זה דבר שלילי. שמלחמות פרצו במטרה לשחרר עבדים. שכל מדינות העולם מתגיסות למטרה זאת, לכן להודות בפני עצמה שהיא שפחה? לא קל, צריך המון עוצמה פנימית להכיר בעובדה הזאת.

משחר נעורינו המושגים של השפלות או כאב מתקשרים אצלינו לדברים שליליים. אם כך ברור שזה לא פשום להכיר בעובדה שבעצם זה מה "שמדליק" אותנו מינית ונפשית. בקיצור לאשה להחליט להיות שפחה או אפילו להכיר בעובדה שכאב ו/או השפלה מדליקים אותה זה באמת מאמץ נפשי לא פשוט.

יש נשים שהשלימו והכירו בעובדה שלמרות שהן משכילות, בעלות עמדה ומעמד, נשים שולטות בחיי היום יום, מה שהן בעצם רוצות בחייהן הפרטיים זה גבר שאותו הן יעריצו יכבדו, מישהו שהוא חזק מהן והן יכולות להסיר מעל עצמן את האחריות ולהפקיד את חייהן בידיו מתוך בטחון ואמונה בו ובמה שהוא. יש נשים רבות כאלו ואני מסיר את הכובע בפני כל מי שיש לה את האומץ להביט במראה בלי לפחד, ללכת נגד כל מה שחונכנו וגדלנו עליו ולהתחבר לאני הפנימי שלהן.

מצד שני יש נשים רבות שיש להן את הנטיה הזאת אבל אין להן את המסוגלות הנפשית להביט בלי פחד במראה, להתחבר לאני הפנימי שלהן. קשה להאשים אותן, קשה עוד יותר למתוח עליהן ביקורת, לא קל ובטח שלא פשוט ללכת נגד מוסכמות חברתיות, לצאת נגד כל מה שחונכנו וגדלנו עליו.

את מי שקשה לי להבין או לקבל זה את אותן נשים שנמצאות רגל אחת בפנים ורגל אחת בחוץ, נשים שעטנז. הן יודעות שמה ש"עושה להן את זה" זה כאב ו/או השפלה. קשה להן ללכת נגד הגוף שלהן כי זה מה שמדליק אותן מינית. אבל מצד שני קשה להן עוד יותר להודות שהן בעצם שפחות. שהן רוצות וצריכות גבר חזק מהן מישהו שיוכלו לתת לו את הכל, את הגוף והנשמה.

יש סיבות רבות לכך. לרוב זה בגלל שהן יודעות שזה יחשוף אותן נפשית, ולכאלו שיש שלדים בארון, שלדים שהן פוחדות להביט בהם, המחשבה שיגעו בשלדים מרתקת מצד אחד ומפחידה מהצד השני. אצל אחרות זה בגלל כל המוסכמות החברתיות, במיוחד אם הן נשים חזקות ואסרטיביות, על אחת כמה וכמה אם הן שולטות בחייהן המקצועים.

אותן נשים שעטנז יחפשו מישהו שיכאיב ו/או ישפיל אותן אבל בתנאי שלא ינסה לשלוט בהן. הן רוצות בשולט אבל פוחדות מזה. הן נמשכות בחוזקה לכוח הנפשי של השולט אך יברחו כל עוד נפשן בהן ממנו. מה שהן למעשה עושות זה מנצלות את השולט לסיפוק תאוותן המינית ומצפות ממנו שיסכים לשחק כאילו והוא שולט עליהן בתנאי שלא ינסה באמת לשלוט.
נתקלתי בנשים רבות כאלו בשנות שיטוטי באינטרנט. כל דבר שנראה להן כנסיון לצוות עליהן איזה דבר נתקל מיד בהתנגדות עזה. הכל כן רק אל תנסה לשלוט, תעמיד פני שולט ותספק אותי מינית אבל אל תנסה להיות מה שאתה באמת. היא זקוקה לשולט אבל באותה מידה פוחדת מעצם השליטה בה.

אפשר לראות את זה בבלוגים, המשפט שהכי נפוץ בין אלו זה "שליטה מקבלים ולא לוקחים" תחשבו על המשפט ותבינו כמה שיש בו סתירה פנימית. הרי מי שנותן איזה דבר הכוח נשאר בידיו גם לתת וגם לקחת. מי ששולט באמת השליטה נובעת ממנו גם בלי השלט של שולט. אנשים ישמעו בקולו גם בלי שהוא יבקש זאת.

מגדילות לעשות אלו עם המטלות שהן מטילות על האדון כתנאי להסכמתן לאפשר לו לשלוט עליהן. אבל על אלו אני אפילו לא רוצה לדבר, הן לא שוות את הטירחה הזאת. הן למעשה מחפשות שולט שהן תכתבנה לו מה לעשות ומה לא.

כפי שאמרתי נתקלתי בדי הרבה נשים שעטנז, כאלו שחיפשו לנצל שולט לכאב ו/או השפלה לשחק כאילו והוא שולט אבל לא לתת לו לשלוט עליהן. לרוב אני מנתק את הקשר מיד כאשר מישהי אומרת לי משפט כמו אתה לא תצווה עלי כאשר מדובר במשהו שטותי כמו אותה אחת שדיברתי איתה בצאט ומיד בהתחלת השיחה ביקשתי ממנה שאם היא רוצה שנדבר אז בתנאי שתחליף את הצבע של הכיתוב. (יש לי עיוורון צבעים קל וצבעים מסוימים ברקע מסוים קשה לי לקרוא ). היא לא טרחה כלל לשאול למה וענתה שהיא לא מוכנה לציית לשום ציווי. איחלתי לה כל טוב ויותר לא דיברנו.

מצד שני יש נשים שהן באמת אוצר, נשים שעטנז שהן באמת משהו מיוחד שחבל להפסיד אותן. גם בכאלו נתקלתי בשנות נדודי ברשת. אז הדילמה באמת קשה. אז אני עושה ככל יכולתי להתאפק ולא לצוות דבר, לתת לזמן לעשות את שלו עם כל הקושי שזה מהווה עבורי להרגיש מנוצל.

הבעיה שעם רובן ככולן הפחד משולט הוא כל כך גדול שהן מרגישות בעצמות שלהן שהן נמשכות ורוצות בשליטה ואז הן יעשו כל דבר אפשרי על מנת לפוצץ את הקשר. להעלם בלי ליצור קשר כלל, לתקוף בלי סיבה, לחפש מתחת לאדמה סיבות לריב והיתה אף אחת שהגדילה לעשות ולמעשה אמרה שבעצם היא מתגעגעת לאדון הקודם שלה והיא שייכת לו עם הקולר שלו. בקשתי שלפחות תציין שהיא כבר לא שייכת התקבלה אצלה כהתערבות בחייה הפרטיים.

עם כל הצער שזה גורם לי כל פעם מחדש כאשר אני נתקל בשפחה איכותית אבל שפחה שעטנז, ברגע שהיא עוברת את הגבול מבחינתי, אין לי ברירה אלא לחתוך לגמרי ולהציב תנאי או כניעה מוחלטת או שאני מוותר.

אני בטוח שרבים ובמיוחד רבות לא יסכימו עם מה שכתבתי ויטענו שבכל זאת יש נשים שרק מחפשות כאב ו/או השפלה בלי שליטה, שהן כנות ברצון שלהן ולא פוחדות מהמראה. לצורך הויכוח נניח שאני טועה ואתם צודקים. אם כך למה?

למה אותן נשים מגדירות עצמן כנשלטות?

למה זה משנה להן אם זה שולט או עבד? הרי גם עבד מסוגל להכאיב או להשפיל.

למה זה חייב להיות שולט ולא וניל למשל? הרי לא חסרים ונילים גסים או אלימים.