פה, במקום שאליו הבאתי אותך ובו לקחת אותי לראשונה
זה מוזר
בלעדיך
הייתי פה מאז, אבל לא לבד
אני יודעת שאתה פה קרוב אבל לא יודעת איפה בדיוק
השינה הטרופה שלך לצידי באותו לילה
הגשם המטורף שהתחיל לרדת דקות אחרי שהלכת
נתתי לך אותי באותו לילה
למעשה נתתי לך אותי עוד לפני כן
וזה לא שאתה לא ראוי לי
וזה לא שאתה לא רואה אותי
וזה לא שאתה לא נמשך, לא חושק, לא חסר אותי בכלל
אחרת לא היית נכנע ליצר ולמתקפת הנמלים המתחדשת
אבל למרות שהשתנה כל כך הרבה מאז הכל עדיין אותו דבר
אין חדש, לא תחת השמש ולא תחת הגשם
בחמסין, בקרה, אל מול פני הסערה.
ואני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.
הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.
ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש.
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.
(ואתה בכלל עץ אחר לגמרי... נו, שוין)