דברים שרואים מכאן

אכזרי כמעט/קמעה. אולי מעט יותר מקמעה.

במידה הנכונה? זה שלי לדעת.

אני אנסה.

זה הכל דברים שאני צריכה ללמוד בסופו של דבר:

אני לבד. הוא לא פה, הוא לא חלק. כשמתאים לו הוא מנהל אותי. משתמש בי לצרכיי. שאשתמש בכל מה שבא לי. לא בו. אנטיתיזה למונוגמיה.

האם זה מה שאני באמת רוצה? באמת מה שאני רוצה?

לא יודעת. אני הולכת לגלות.

יכול להיות שהוא צודק. ויכול להיות שזו הדרך הנכונה ללמד אותי את כל זה. הוא ינהל את השיחרור שלי, סוג של. בהוראה שלו אני אמצא לעצמי סיפוקים אחרים, חלופיים. ואולי הם ייקסמו לי יותר באיזשהו שלב.

הוא חכם. בדרכו האידיוטית והמעצבנת לפרקים.

והוא כנראה באמת מבין. אותי.

סעמק כמה שהוא קשה.

כואב לי הלב קצת והדגדגן יותר.