ראשונה, להדממה של פסח, שמאפשרת לי להישאר בבית היום ומחר וכל שאר השבוע ולצבור כוחות ולשאול את עצמי מה עובר עלי.
שניה, לשכנה מלמעלה, שהכינוי שלה הולך והופך ללא מתאים בכל יום שעובר, שהעיפה בי מבט אחד הבוקר ולקחה יום מחלה מהעבודה וגירשה בעדינות את הילד (שהיה מאוד מבין וחמוד בעצמו) והכניסה אותי למקלחת וסיבנה אותי טוב טוב וניגבה והחליפה לי מצעים וליטפה וניגבה עוד דמעות שירדו ונישקה וליטפה עד שנרדמתי.
שלישית לכם, שכותבים לי תגובות והודעות מתוקות והרבה יותר רגועות ממה שציפיתי לקבל בתגובה לפוסט האחרון אפילו שאני פה כבר כמה שנים. תודה לחמודים שמאחלים לי דברים טובים, תודה לחרמנים שמחפשים לנצל אותי ברגע חלש, ותודה לאלה שמשחקים לטווח ארוך. כולכם גורמים לי להרגיש נעים פה.
אני הולכת לישון עוד קצת כנראה. היא לא פה כרגע אבל תחזור מאוחר יותר בערב. אני אוהבת אותה ואתכם.
