מה זה קשור?

השבוע, אחרי לא מעט פניות שנמשכו על פני שבועות ארוכים, הסכמתי לבוא לקשור דוגמנית (יפיפיה) בסדנת צילומים לכמה צלמים.

לכל אלו שעכשיו עובר להם בראש "מה הוא עף על עצמו" אסביר.

זה לא שאני לא אוהב לקשור, לסשן ואפילו לעשות סקס רחמנא ליצלן עם מודליות יפיפיות, להיפך. אמה מה, הרעיון של צלמים ונילים וחצי ונילים שמסתובבים לי בין החבלים והרגליים כל הזמן, מבקשים לזוז לפה ולזוז לשם, קצת תחזיק ככה וקצת אחרת הוא turn off רציני עבור אחד כמוני שמחפש את החיבור האישי בין קושר לנקשרת.

בכל זאת, הלכתי. באמת, רק כי היא ביקשה יפה.

תוצאות:

1. תמונות יפות. באמת, יכולים לראות באינסטה שלי.

2. המודלית רוצה עוד!!

3. צלמת ונילית בתחילת הסדנה: איכס, פיכס, מה יוצא לה מזה? מה הוא עושה לה ולמה היא נהנית?

צלמת ונילית בסוף הסדנה: איך קוראים לזה? אפשר את הפייס שלך? 

Come over to the dark side, we have ropes!!!

במסגרת חקר השורשים על היחס של המאסטרים המקוריים של השיבארי לבדסמ ולחיים בכלל, נתקלתי באמרה שאני מאוד מסכים איתה.

אני מנסה ליישם אותה בחיי הבדסמ והשיבארי שלי:

Lao Tseu - there is no happiness at the end of the path, the path is happiness 

יפה ונכון.

היה מושלם היום.

כן. בהחלט.

הערת מחבר: אני עף על עצמי עכשיו, לא רק בגלל ההודעה אלא גם ממי שכתבה אותה.

בכלל, החודש האחרון היה מדהים.

אבל אין לי כח לכתוב את הכל.

מי שמכיר, יראה את התמונות באינסטה או בפייס.

בכל מקרה, שתהיה שנה אזרחית נהדרת יא חבורת סוטים!

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=106609&postid=1229101

כשהתחלתי לפני מעל עשור להגדיר את עצמי כקושר (להבדיל משולט שהייתה ההגדרה העצמית שלי לפני) היו אולי עוד 4 או 5 אנשים בארץ שהגדירו עצמם כך.
שיבארי הייתה מילה יפנית שמעטים הכירו, ועוד פחות ידעו מה ואיך עושים משהו בתחום.
היו ביננו כל מיני דעות לגבי מה המהות של מה שאנחנו עושים אבל היה קונצנזוס על כמה דברים.
1. שיבארי היא פעילות מינית ובדסמית. (זוכרים מה האות הראשונה בבדסמ?)
2. קושר הוא שולט שמתמחה ואוהב תחום מסוים בבדסמ, היינו חבלים. זה אומר שיש צד שלוקח את השליטה וצד נקשר שמוותר עליה.
3. שיבארי זה תחום שמחייב לימוד והשקעה אינטנסיביים ולא תחום שמתאים לכל אחד.
מאז חלפו הרבה מיים בירקון, נפתחו מרכזים ללימוד שיבארי ובעיקר, לא מעט גילו שהביקוש עולה על ההיצע.
היינו, יש יותר נשים שרוצות להיקשר מאשר קושרים שיודעים לקשור.
הדבר הביא לאינפלציה של מה שאני קורא "אנשים עם חבל".
כי מה יותר קל מלקנות כמה מטר חבל בחנות טמבור, לפתוח פרופיל חדש בכלוב ולהצהיר שאתה קושר כל כך מוצלח שכבר בגן חובה קשרת את הגננת בסספנשין?
וכמו בכל תחום שבו יש היצע הולך וגובר של מוצר נחות וזמין, עם האינפלציה בגברים עם חבל, נוצר מצב מקביל של ה"נקשרת הדורשת".
ממצב שבו היה ברור שבסשן קשירות יש טופ ובוטום, קושר ונקשר, עכשיו יש לנו נשים שלדעתן הקושר בכלל בא לעבוד אצלן.
שלא תבינו לא נכון, יש סשנים של קשירה שהם טכניים לחלוטין (נניח לצרכי לימוד ותרגול או לצרכי צילום), סשנים שלא כוללים סקס או מגע מיני אחר כי זה מה שסוכם בין הצדדים,  סשנים יותר עדינים או פחות  - הכל בהתאם למה שסוכם בין הצדדים.
אבל אני מדבר על תופעה אחרת. תופעת ה"בוא תקשור אותי ככה כי זה מה שאני רוצה וזה מה שאתה תתן לי"
גישה כזאת היא לא רק מקוממת, היא יוצרת זילות כלפי מי שמשקיע באמת בלימוד התחום וביכולת להעניק לבת/ן הזוג שלו חווית שיבארי מלאה.
לדוגמא, לא מזמן שולטת צעירה העלתה פוסט שהיא מחפשת קושר לסשן קשירות ללא מין וללא כאב - דרישה לגיטימית שעשויה אפילו להתאים לקושרים מסוימים.
שאלתי בתגובה שברור לי מה היא מחפשת, אבל מה יוצא מזה לקושר. בתגובה קיבלתי התנפלות רבתית של כל מיני ש"הסבירו לי" שזכותה לבקש מה שהיא רוצה.
אז נכון, זכותה לבקש מה שהיא רוצה. זכותי להגיד שזה נראה לי מגוחך שמשהו שהשקיע שנים בתחום מסוים ישקיע זמן ומאמץ כדי לא לקבל שום דבר בתמורה.
התמורה יכולה להיות הכי פשוטה. הכרת תודה, חיבוק, צילום למזכרת או כל דבר אחר.
היא יכולה להיות התמסרות או רגש אחר.
אבל כשמשהי מבקשת רק לעצמה ולא מוכנה לתת דבר בתמורה, לי זה נראה זלזול בצד הקושר.
אבל מה אני מבין? אני בסך הכל קושר ולא "שולט אמיתי".

אז היום חברה שעובדת באחד ממועדוני הבדסמ ומופיעה בעירום כמעט מלא לכל מסיבה הסבירה לי שבגלל פער הגילאים בייני ובין הנשלטת שלי (מעל 25 שנים) מערכת היחסים שלנו היא ניצול, ואם לא ניצול אז לא מוסרית.

חשבתי בהתחלה לענות לה על יחסיות המוסר שלה, על מה רוב האוכלוסייה הייתה אומרת עליה, על השיפוטיות, להביא עובדות על איך מערכת היחסים שלנו העצימה את שנינו אבל ויתרתי מראש.

A pervert is anybody kinkier than you are

משהי כתבה כאן "אין דבר כזה גבר שולט, יש אשה שלא שולטת"

פעם כשהייתי צעיר יותר היה והייתי רוצה לעצבן את חברותי השולטות, הייתי אומר להן "אין דבר כזה אשה שולטת, יש אשה שעוד לא פגשה את הגבר הנכון".

אבל מאז הזדקנתי.

לפני שנתיים בערך התבקשתי על ידי חבר להצטרף לסשן צילומי שיבארי.

לאחר שכנוע והתלהבות של המודלית, השקעתי בנושא מעל יומיים של חיפוש אתר מתאים, צילומים ועריכה.

התוצאה הייתה שלושה צילומים שעלו לפייס ה"מקצועי" שלי ולאינסטגרם בו אני מקדם את השיבארי שלי.

היום החליטה המודלית שהיא רוצה שאוריד את התמונות (אחרי מעל שנה וחצי שהן מפורסמות ).

לגיטימי? כן. לפעמים אפילו מסיבות מוצדקות. 

האם הייתי יכול להגיד לא? כן. אבל ישר הורדתי כי אני מכבד את רצון המודלית גם שנתיים אחרי ומבין את הרגישות.

אז מה הרגיז אותי? כששאלתי אם יש סיבה ספציפית היא ענתה שהיא לא צריכה להגיד לי כלום, אחר כך אמרה שהיא רוצה תמונות שלה רק בעמוד שלה ולא של אחרים (יש שם עדיין תמונות שלה קשורה מאירועים אחרים), ואחר כך אמרה שמתנתקת מכל הקהילה, דבר שלא מסתדר עם ההתנהלות שלה והעובדה שעדיין מפרסמת תמונות.

נא לקרוא בהקשר של פוסט קודם "אני לא לונה פארק"

אני לא קושר בשביל ה "fun" שלך.

אני לא מחפש ש"תתנסי" וכי "בא לך להרחיב את החוויות שלך".

לא מעניין אותי שזה נראה לך מממש סבבי.

לא הולך ישר להעלות תמונות לפייס/אינסטוש/אלבום משפחה בקבוצת ווטסאפ.

כן. שיבארי עבורי הוא מיני, בדסמי ומגיע ממקום של התמסרות ותשוקה.

כן, בכל סשן אני נותן הרבה מעצמי ואם אין תחושה של הערכה מהצד השני זה מרגיש רע.

כן. גם לכותב שורות אלו יש רגשות.

אם אנחנו לא מחפשים את אותו דבר, אל תפני, אל תקבעי פגישה ואז תסבירי את עצמך שבעצם את לא מחפשת משהו בדסמי או מיני.