לפני שנה. 14 בדצמבר 2022 בשעה 5:31
פנה אלי גבר שרוצה שאקשור ואסשן את הנשלטת שלו.
במקום להסביר שוב את הפילוסופיה שלי על למה אני נמנע מזה, החלטתי להגיד לו שאין בעיה - בתשלום של 600 שח.
הבעיה? הוא אמר כן.
המשך יבוא.
מה זה קשור?
חוויות של שולט לא אמיתילפני שנתיים. 23 בספטמבר 2022 בשעה 1:34
פעם כתבתי על זה פוסט. ניתן עוד לראות אותו כאן בבלוג וביננו, ברור לגמרי שמעבר לשליטה והיופי והחוויה היה גם את האלמנט של הסקס. וברור שזה מעיף לי את האגו לשמיים כשאני מסשן נשים מדהימות שאחר כך רוצות עוד.
אבל לאחרונה הבנתי שיש כאן גם עומק נוסף (שאולי שולטים קשוחים ואכזריים לא צריכים להודות בו).
אני אוהב לתת לנקשרת שאני אתה חוויה והרגשה טובה.
אני אוהב לעזור לה לשכוח מהצרות והרוע שבעולם לשעה שעתיים, לעשות re start לראש ולנפש.
לראות את החיוך שבסוף האפטר קייר ולדעת שעשיתי טוב למשהי שאיכפת לי ממנה.
הערת מחבר: לא, אני לא מנסה להתייפייף, ושלא יהיו ספקות- אם אני קושר אותך זה ממקום של שליטה, בדסמ וסקס.
הערת מחבר שתיים: אם אתם מכירים אותי מחוץ לכלוב ותבואו ותגידו לי שזה כל כך נחמד ורגיש מצידי לכתוב כזה דבר, אני אכחיש כל קשר לפוסט הזה!!!
יאללה סוטים, שנה טובה.
לפני שנתיים. 9 בספטמבר 2022 בשעה 2:24
מסיים סשן של שעה במועדון.
היא יורדת לזרועות שלי ואומרת רק מילה אחת:
"מושלם".
מודה, בשביל הרגעים האלו אני עושה את כל זה.
לפני שנתיים. 31 באוגוסט 2022 בשעה 8:28
חבר קרא לא מזמן לתופעה בקהילה "מחלקי ממתקים".
במה מדובר?
מדובר בכל אותם "שולטים" שאיך שמגיע פרופיל של נשלטת חדשה, ישר יציעו את עזרתם האדיבה בהכנסתה ל"קהילה", יסבירו לה שהיא צריכה להיזהר מכל השולטים האחרים שבסביבה, וכמובן, כדי שתבין עד הסוף את מה שהם מסבירים - גם תגיע למפגש אתם (עדיף בשעות הלילה ובלי תחתונים).
מה שמעניין הוא שאותם פרופילים חוזרים על אותן הצעות גם לכל מי שהרגע נפרדה משולט אחר וצריכה קצת תמיכה ועזרה להתגבר (הרי אין כמו שולט קשוח ואכזר שישכיח ממנה את האקס שלא היה שווה כלום מלכתחילה).
ואני שואל.
אם אתם כל כך אלטרואיסטים, וכל כך רוצים לעזור, לנחם ולתמוך - למה אתם לא מתנדבים באגודה לזכויות בעלי חיים? או למען חיילים בודדים (לא חיילות!!)? למה לא רואים אתכם תורמים משהו ל"קהילה" אפילו ברמה של פוסט משכיל?
האם יכול להיות שאתם סתם מחפשים זיון קל?
ללללא..לא יכול להיות.
גילוי נאות: אם כותב שורות אלו כתב לך הודעה בכלוב, הוא לא מחפש אותך להשלים מניין או ללמוד גמרא ביחד.
הוא במערכת יחסים פתוחה ונהנה לקשור, לסשן ולשחק עם אחרות שמתאים להן.
לפני שנתיים. 29 באוגוסט 2022 בשעה 11:49
1. חברים דו פרצופים שמאחורי הגב מלכלכים.
2. נשלטות שברגע שאתה לא מוכן לסשן אותן מסבירות לכל העולם שהן בכלל לא רצו ומשמיעות קולות של "למה מי הוא בכלל"
3. שילוב של השניים.
שורה תחתונה - אנחנו חיים בביצה ושימותו הקנאים.
לפני שנתיים. 25 ביולי 2022 בשעה 12:59
הסתכלתי קצת על שמות חברי הכלוב וממש הרגשתי עצוב.
כולם וכולן פה אלים ואלות, מלכים ונסיכות, מאסטרים וגבירות כל יכולים..
לכולם יש סף דרישות לפניה עליהם/ן של 14 סעיפים לפחות כשבראש ובראשונה, הם מחליטים על הכל, ועל השאר נדבר.
לאור זאת, החלטתי אחרי שנים שהגיע הזמן לשנות את הניק המעפן שלי פה.
הצעות יתקבלו בברכה.
לפני שנתיים. 3 ביוני 2022 בשעה 11:15
אני זה שעושה אפטרקייר של סבתא מרוקאית (:
20 שנות מוניטין של שולט קשוח ואכזר נעלמו בין רגע.
https://www.atmag.co.il/%D7%91%D7%93%D7%A1%D7%9E-%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92-%D7%A9%D7%95%D7%A8/
לפני שנתיים. 4 במרץ 2022 בשעה 22:33
אז במסגרת היותר מידי זמן שיש לי בשבוע האחרון, אני כאן די הרבה.
ואז נתקלתי בפוסט של שולטת צעירה (וכנראה לפחות לפי מה שהיא חושבת גם יפה), שמחפשת הצעות לעונשים לנשלט שלה.
ואנשים עונים. וכל אחד מתחרה עם השני להיות יותר יצירתי ויותר קיצוני מהשני.
ואני שואל - מי אתם אנשים שמעיזים להציע עונשים לאנשים שאתם בכלל לא מכירים - לא את הצד השולט, לא את הנשלט ולא את הדינמיקה ביניהם.
מה שלכם נראה מגניב, לאחרים הוא קו אדום. מה שלכם טריוויאלי, יכול להכניס אחר לטראומה. ויש לי לא מעט דוגמאות מהעבר לזה.
וכשולטת - כאן, עם אנשים שאין לך מושג מי הם את מחפשת תשובות? ככה את מחליטה לאן לקחת את הדבר הכי יקר שתחת חסותך? אם את מחפשת השראה, חפשי בין אנשים שלפחות מכירים אתכם. אם את סתם מחפשת תשומת לב, על תדאגי - מספיק שתעלי תמונה של כף רגל. תקבלי מספיק תשומת לב לשנה.
אבל מה אני מבין? אני בכלל קושר ולא "שולט אמיתי".
לפני שנתיים. 3 במרץ 2022 בשעה 22:37
אז היום חבר פרסם הגדרה חדשה שהתחילה לתפוס תאוצה soft dom.
היינו, השולט הרגיש. זה שמתנצל אחרי שהוא קרא לך זונה ובעצם לא התכוון כי את כל עולמו ובעצם את לא זונה, את מלכה.
ואני חשבתי....
היי.. למה לא לפתוח עמותה חדשה לשולטים רגישים?
אנחנו כואבים בכאבך, אומרים לך שאת הכי בעולם, אפטר קייר של שעה אחרי כל מילת גנאי ומעבר להכל, מתחרטים על כל ספנק, הצלפה או טיפת שעווה שטיפטפנו אליך.
ואז הגעתי למסקנה.
לא. זה קשקוש.
מספיק עם כל ההגדרות המיותרות האלו. מספיק עם התייפייפויות ניו אייג' האלו.
תעשו את מה שמתאים לשניכם עם כבוד הדדי, הסכמה ותשוקה. כל השאר לא מעניין.
ואם בדסמ לא מתאים לכם, אז לא.
לפני שנתיים. 20 בפברואר 2022 בשעה 20:47
מפרסם במסגרת מדיניות "יהללוך זרים ולא פיך".
במקרה הזה, זה לא רק מה שהיא כתבה, זה גם מי שכתבה:
עמדתי על במה. מולי עשרות עיניים רעבות, סקרניות, בוחנות. בגד גוף צמוד עלי, לא השאיר שום מקום לדמיון, הייתי כמעט עירומה מולם, והתכוונתי לפשוט לא רק את בגדי, אלא גם את הנשמה שלי, להכניס אותם עמוק פנימה, לעולמי, לתוך כלוב הצלעות. ולא פחדתי.
כי הוא היה לידי.
לא שמעתי אותו מתקרב, רק הרגשתי. יד חזקה חיבקה את הצוואר שלי. החום של גופו מאחורי הרגיע אותי ונשענתי עליו, חושפת את צווארי לחיבוק החזק.
חבלים נגעו בגופי. הוא שיחק איתם, במהירות, במקצועיות, כמו תמיד. מידי פעם הצמיד אותם לחלקי גופי, נותן טעימה, מכין אותי למגע הקשיח שלהם.
בפתאומיות הוא משך את שני ידיי לאחור והידק עם החבל. הראש שלי נפל קדימה, אבל אז הרמתי אותו שוב לקהל. החבלים התלפפו על ידי, יותר ויותר חזק, ואני הרגשתי קשר עם מכשפות של פעם, שעמדו גם כך, לעיני הקהל הרעב.
אבל אני כאן מבחירתי. והמענה שלי אף פעם לא יפגע בי. רק ישחק איתי קצת. עם הגוף שלי, עם הנפש שלי. ואז יאסוף הכל חזרה, קצת יותר טוב ממה שהיה.
הרגל שלי עפה לאוויר. נפלתי לתוך החבלים שיצרו כלוב חונק שחסם לי את האוויר חלקית. איבדתי שיווי משקל. נשימות. צללתי לתוך הכאב והחנק. נמסתי בתוכם. אחרי נצח הרגל השנייה עלתה לאוויר. החבלים חיבקו אותי, הידיים שלו ליטפו את גופי, והכאב שחרר. ידעתי שזה לא לזמן ארוך. תנועה אחת שלו והחבלים שהחזיקו את גופי שוחררו. נפלתי עם הראש למטה, תלויה מהרגליים. החבלים התהדקו תחת משקלי.
הוא נשק לי נשיקה עדינה ונתן דחיפה קטנה. ואז סיבב את החבלים. ריחפתי. ואז הרגשתי הצלפה. מסוחררת, מבולבלת, לא ידעתי מאיפה תגיע עוד אחת. ועוד אחת. התכווצתי בתוך החבלים מכאב והם ננעצו בי בחזרה.
ואז הוא הרים את הגוף שלי למעלה. הקשר על החזה גרם לי להרים את הראש לקהל. או שזה היה אחר כך? הייתי כל כך עמוק שם בפנים שהכל התערבב. אבל אני זוכרת את השעווה החמה. נוזלת על הירכיים שלי, בפלגים רותחים, משתחלת לה מתחת לבגד גוף. רעדתי ביחד עם הזרימה המנשקת, המכאיבה הזאת. ואז הרגשתי יד חזקה נוחתת על גופי. צליל מושלם שמביא כאב. עוד קצת כאב. ועוד טיפה, כי כייף לו להכאיב לי. הוא מסובב אותי אליו ומחייך. אני יודעת שהוא נהנה להחזיק אותי בחבלים שלו, ואני נהנת לתת לו את מה שהוא רוצה.
נשיקה קטנה ואז החלק הכי מושלם הגיע.
הוא שחרר רגל אחת וגופי התעוות לצורה של בובה שבורה. בובה שלו. הוא נתן דחיפה קטנה והתיישב על הכורסה בנינוחות. הייתי מעל, חסרת עונים, תלויה באוויר כמו קישוט ביתי מוזר, מתוך חלומות של סאדיסט. הוא כבר לא הסתכל עליי אפילו. רק נידנד טיפה, מדי פעם, סתם. ליופי. אני קישוט. קישוט חיי וסובל. יש משהו יותר יפה מזה?
הוא נתן לי זמן להיות שם. להיות כלום לרגעים ארוכים. חפץ תלוי באוויר מול הבעלים שלו, קיים רק לצורך הנאה בעיניו של השולט.
ואז שיחרר אותי לידיו. לתקן בחזרה. לאסוף, לנשוף חיים ואהבה בחזרה. התכרבלתי לחזה שלו כמו תינוקת. הייתי שלמה שוב.
האור נכבה והקהל פספס את הרגעים הכי חשובים. כשהוא שחרר את החבלים הוא קשר את ידיי עם חבל מחובר לצוואר שלי.
משחררת ידיים? החבל חונק. מרימה ידיים? כאב בכתפיים לא נותן להחזיק אותן ככה.
"מתנה קטנה בשבילך", הוא חייך. לקח זמן לשחרר את שאר הקשרים. התענגתי בתוך הלולאה.
לבסוף הוא נתן לי לעמוד שוב מול הקהל. ידיים קשורות מאחור. חבל על הצוואר. אנשים עוד לא עזבו לרקוד ולשתות. הם בהו בנו כשהוא שחרר את ידיי ולחץ לחיצות חזקות בכתפיים. מחזיר גם את גופי למקום. הסתובבתי עליו והתחבקנו חיבוק ארוך. בידיים שלו זה מרגיש כמו בית חם ואוהב. מבצר.
תמונות בהמשך (: