נפגשנו במסיבה והיא שאלה אותי למה עוד לא הצעתי לה חברות בפייס. היא הייתה מקסימה, מושכת, חייכה, השיחה הייתה ממש נעימה וכמובן אמרתי שאציע חברות..
בניגוד לבדרך כלל, הפעם אפילו זכרתי (:
התחלנו לשוחח בפייס, שיחה נהדרת שהצביעה על כך שיש לנו הרבה נושאים משותפים והיא ביקשה סשן קשירות.
נבנסו יותר לפרטים ואז הסתבר שיש לה שולט.
אחת המלחמות הכי קשות שיש זאת המלחמה שלך עם עצמך.
מצד אחד, אשה יפה ומקסימה שמציעה לך את מה שאתה אוהב, מצד שני עקרונות שאני מאמין בהם כבר שנים אבל היום נשמעים מיושנים ואולי אפילו מתנשאים.
זאת התשובה שכתבתי לה:
"אשמח להמשיך להגיד שלום ולדבר מידי פעם אבל אני לא חושב שזה נכון שנמשיך. אני אנסה להסביר את עצמי.
כשאני קושר משהי (לא במופע או כשאני מלמד אלא כסשן) זה לא אקט טכני. זה משהו מאוד אמוציונלי עבורי. הוא יכול להיות מאוד אינטנסיבי, מיני, קשוח, אוהב, מלטף - סשן קשירות יכול ללכת להמון מקומות. אבל הוא משהו עם הרבה עומק עבורי. אני לא חושב שזה נכון עבורי או עבור נשלטת של מישהו אחר להכניס כזאת הפרעה למערכת יחסים קיימת.
והאלטרנטיבה של סשן בלי התשוקה העמוקה שיכולה ללוות אותו לא מעניינת אותי."
מתסכל.
