הנושא נטחן עד דק במשך שנים ועם זאת, רק היום נתקלתי בבורות מביכה של אדם ש"בסך הכל אמר את דעתו" שהייתה פשוט דיס אינמפורמציה חסרת אחריות ומבוססת בעיקר על סטריאוטיפים וכשמעצבנים אותי, אני חופרת.
אנחנו מתעסקים פה בפרקטיקות מיניות שעלולות לעורר זכרונות כואבים ועם לא נזהרים מספיק, סשן שהתחיל כיפי ונעים בקלות יכול להסתיים בהתקף חרדה.
מעבר לכך, נקודת ההנחה שלי היא שכולנו בני אדם בוגרים (לפחות במובן של גיל כרונולוגי, לא נכנס לדקויות) ולכולנו יש אי אילו אירועים טראומטיים בעברינו. איש מאתנו אינו דף חלק.
הטקסט כולו נכתב מתוך הניסיון האישי שלי בליווי נפגעות תקיפה מינית/אלימות במשפחה ובתור מתמודדת עם PTSD.
הטקסט מנוסח בלשון שולט-נשלטת מטעמי נוחות, אך פונה לכל התפקידים, המינים, המגדרים, פירות ההדר וסוסי הים.
יש כמה דרכים עיקריות למנוע או לצמצם טריגרים:
1. לדבר. הרבה. לפני, תוך כדי ואחרי.
תברר מה הגבולות שלה, אם היא מתקשה לנסח אותם, אפשר לשאול שאלות מכוונות.
אל תתבייש לשאול אם יש בעברה אירועים טראומטיים שעלולים להשפיע עליה ועל הדינמיקה ביניכם. אם השאלה נשאלת בעדינות ובנימוס, רוב האנשים יעריכו את ההתעניינות. אם היא עדיין לא מרגישה מוכנה לשתף אותך, כבד את זה ותן לה זמן. לא יקרה כלום אם הסשן הראשון שלכם לא יקרה בעוד יומיים.
אל תפיל עליה את כל הסטיות שלך בבת אחת ואל תצפה לשמוע על שלה בבת אחת. אם לשניכם זורם לעשות שיחת "סטיותינו לאן" כבר בשיחה הראשונה, כמובן, באהבה אבל זאת לא צריכה להיות ברירת המחדל אלא רק אחת מהאפשרויות הקיימות. זה נורא נחמד שאתה מת לספר לה כמה אתה מתחרמן בלהעיף ירקות שורש באוויר ולנסות לתפוס אותם עם השיניים, אבל אם תעשה את זה מהר או בוטה מדי, רוב הסיכויים שתזכיר לה גברים שבעבר לחצו עליה וכל ההיכרות ביניכם תלך לעזאזל.
תציבי גבולות. אל תתביישי לעשות את זה, זאת זכותך המלאה וחובה לכבד כל גבול שהצבת, זה בכלל לא נתון לשיקול דעתו של הצד השני, אלא אם הגדרת מראש שמדובר על גבול שלא אכפת לך לנסות למתוח.
היי כנה. את עומדת להיכנס עם הבן אדם לאינטרקציה שעלולה להיות מסוכנת. גם אם לא נעים לך להיזכר בדברים מסוימים שעברת, חשוב לדבר על זה. את לא רוצה להגיע למצב שאתם כבר באמצע ופתאום הזכרונות מציפים אותך והצד השני לא מבין מה קורה או מה לעזאזל הוא אמור לעשות עכשיו.
אם הוא לא מראה התעניינות במה שעלול לפגוע בך ולהזיק לך-אל תישארי שם. עד כדי כך פשוט. עדיף לחכות קצת ולמצוא את האדם הנכון עבורך.
היו כנים בנוגע לניסיון שלכם.
אם עד כה אתה שולט רק בתאוריה, תגיד את זה. אין בושה בחוסר ניסיון. לשקר גרוע בהרבה גם בגלל שבירת האמון וגם כי זה פשוט חסר אחריות ומסוכן.
אם בנתיים את רק מפנטזת-כנ"ל.
תמיד תשאל אותה איך היא מרגישה תוך כדי סשן. כמה פעמים, גם אם אתה מרגיש מטומטם מרוב שאתה חוזר על זה ותמיד תעני בכנות ואל תנסי לאתגר את עצמך בלי לשתף את השולט ובלי שהסכמתם על זה מראש.
ובלי! מחסום! פה! לפחות בחמישה סשנים ראשונים.
2. הקצב הנכון:
לאנשים שונים יש קצב שונה. כשיש תקשורת טובה, עם הזמן מצליחים להסתנכרן בדרך כלל, אבל זה לוקח זמן ומצריך עבודה. זה בסדר אם בהתחלה דברים קצת חורקים, אם סשנים נעצרים באמצע, אם לא הכל תמיד עובד. תקחו את הזמן, תלמדו את הגוף, התגובות, המגע והתקשורת הלא מילולית אחד של השנייה.
אל תצפו לשלמות ואל תנסו לחקות סרטי פורנו. לפחות לא בהתחלה.
3. כבוד לגבולות. זה אמור להיות מובן מאליו, אבל אמור זה שם של דג. גבולות קיימים במטרה ל-ה-ג-ב-י-ל. היא הציבה גבול? אתה לא סתם לא חוצה אותו, אתה מתרחק ממנו. תדמיין שהוציאו לך צו הרחקה ואתה חייב לשמור על מרחק של 500 מטר לפחות מהגבול הזה.
בנוסף, גם שולטים הם בני אדם עם רגשות, גם להם יש עבר כואב וגם להם יש גבולות. נשלטת לגמרי יכולה לחצות גבול של שולט וגם לזה חייבות לשים לב. כבוד לגבולות הוא הדדי. הייתי בסיטואציה עם נשלט שחצה גבול מאוד ברור שלי ותאמינו לי שזאת הרגשה מחורבנת.
4. אפטר קייר.
תסכמו עליו מראש ואל תוותרו עליו, לא משנה כמה אתם עייפים. זאת חוויה אינטימית ומקרבת, זה הזמן להתאושש מהחוויה העוצמתית ולחזור למציאות.
5. פידבק.
לא פחות חשוב מתקשורת מילולית לפני ותוך כדי. תדברו, תסכמו, תנתחו, תגידו כל מה שיש לכם להגיד.
תפיקו לקחים לפעמים הבאות וכן, גם תפרגנו. כשמגיע מגיע.
בגדול, את כל הטקסט הזה אפשר היה לסכם ב"אל תסתמו את הפה בערך אף פעם" אבל כולנו פה חופרים וזונות צומי אז בואו נתעל את זה למקומות חיוביים שיספקו לכולנו אורגזמות טובות יותר.
לילה טוב
