כמה דקות טובות לקחו לי עכשיו על הקלדת הכותרת ואין מי שתעריך ותתפעל חוץ מעצמי (כל הכבוד! מי ילדה גדולה?).
ואפרופו אם אין אני לי מי לי, אני רוצה לחזור לטוס לבד וכבר שכחתי בשנתיים ו(כמעט)חצי האחרונות איך עושים את זה.
מלעשות קוויקי לאירופה ולחזור אחרי יום וחצי, עכשיו המצב הוא שבכל מקום צריך לעשות חשבון עם מחשבון האנטישמיות, איפה היא בשחקים ואיפה בסדר, ואיפה זה אזור מלחמה או מלחמה גבולי. רציתי מולדובה-טרנסניסטריה-אודסה, אבל אני צריכה להכיר שומר ראש חדש פראייר שיגן עלי כמו בטיולים שעשיתי בסגנון.
יש לי הזדמנות בעתיד הרחוק, כלומר בעוד 3 חודשים של חודשי ארץ-ישראל הארוכים, למשהו מרענן. מצאתי מלגה שתקח אותי לDMZ, על אמת. אז אולי אזכה להגיע לקוריאה שוב, וכשאני אומרת אזכה אז כרגע אני צריכה לחשוב אם לענות כן או כן (או לא כמו עלובה, אין אמצע וגם אין צד אחר). והפעם אנסה לקחת FERRY לBaengnyeong-myeon ששוכן באותו קו אורך עם צ. קוריאה, ונמצא כמה קילומטרים ממנה.