יש איזושהי נטיה לחשוב ששליטה מנטאלית מסתכמת בהשפלות פחות או יותר.
בתכלס שליטה מנטאלית זה מושג מאד מעורפל ואני לא מאמינה שיש לו הגדרה אחת. החלטתי לכתוב קצת את דעתי ואת מחשבותיי על הנושא.
כמובן שגם בפאן הפיזי של BDSM יש אלמנטים מנטאליים. כשקושרים אותי, כשמצליפים בי, כשמורידים אותי על הברכיים, אני מרגישה נשלטת לא רק פיזית אלא גם רגשית.
גם בענישה יש פאן מנטאלי שגורם לי כנשלטת להרגיש שאני לא בשליטה אלא שמישהו אחר אחראי עכשיו.
כל זה כמובן מוסיף מאד, אבל כשאני מדברת על שליטה מנטאלית אני מדברת על היכולת של השולט שלי לגרום לי להיכנע לו במבט אחד, בשינוי טון הדיבור, בהנד ראש קל.
היכולת שלו להגיד לי "תסתובבי", "רדי על הברכיים" ואפילו "תגמרי" ואני פשוט לא אהיה מסוגלת להתנגד.
זה לא מצב שמגיעים אליו בקלות. אני מאמינה שנדרש כאן חיבור בין הצד השולט לנשלט, חיבור עמוק שנבנה במשך זמן. משהו שמגיע מתוך אמון מוחלט זה בזו.
אני מרגישה שהצורך שלי להיות נשלטת מגיע מהצורך להרגיש שיש מי שייקח ב100% את המושכות לידיים שלו ויוכל לקחת אותי למקום הזה שבו אני נכנעת לגמרי, לא בגלל שהוא מכאיב לי או קושר אותי. לחכות למילה שלו, למבט שלו, ללחישה שלו, לפקודה שלו. ודרך זה, להזדקק למגע שלו.
מבחינתי אפשר לייצר סשן שלם שהוא בלי שום הצלפה, שום קשירה, שום דבר כזה. נטו מנטאלי. וזה יכול להיות מדהים.
